התודעה והמודעות
כשהתודעה מודעת למשהו היא הופכת למודעות.
התודעה היא מודעות ללא אובייקטים, המודעות היא תודעה עם אובייקטים.
אפילו אובייקט אחד שמעורבב עם התודעה, הופך אותה למודעות.
ברגע שהתודעה מודעת למשהו היא הופעת למודעות.
התודעה בתוך המוח האנושי נמצאת במוד של מודעות.
והמודעות הראשונה בתוך המוח האנושי היא תחושת ה״אני״.
זאת המודעות העצמית שלנו.
המודעות לסוג ״האני״ שאנחנו, לאפיון של ה״אני״ שלנו, הופכת לזהות העצמית שלנו.
הזהות העצמית שלנו, הופכת לחוויית המציאות שלנו.
אולי מילה יותר מדויקת מזהות עצמית היא הזדהות עצמית.
כי זה תהליך שחוזר על עצמו בכל רגע הווה.
בכל רגע הווה באופן אוטומטי לא מודע, אנחנו מציגים לתודעה שהפכה למודעות בתוכנו את האינפורמציה שעונה לשאלה ״מי אני״.
בכל רגע אנחנו מזדהים מחדש בפני המודעות חסרת הזהות ומצמידים לה זהות עצמית, ש״זה מי שאנחנו״.
אנשים חושבים שהזהות העצמית שלנו היא נתונה, קבועה, ובלתי ניתנת לשינוי.
לא כך הדבר.
בכל רגע הווה יש לנו הזדמנות לעשות מניפולציה על האינפורמציה של מי אנחנו ולקבל את ההטבות של בחירה איכותית יותר.
למעשה, אנחנו יכולים להתאים את סוג האני שאנחנו רוצים להיות עכשיו לסוג הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, ואנחנו יכולים לבחור את האני שהכי מתאים לסיטואציה הזאת, את האני שאנחנו רוצים להיות בסיטואציה הזאת, את האני שיהנה ויקבל את כל ההטבות מהסיטואציה הנוכחית.
למעשה ה״אני״ שלנו הוא דינאמי לחלוטין.
בגלל שאנחנו לא יודעים שהוא דינאמי, וחשובים שמי שאנחנו זה מי שאנחנו, מי שהיינו בעבר, מי שהיינו עד עכשיו, זה מי שאנחנו עכשיו, אנחנו בוחרים שוב ושוב את אותו האני, שאינו תמיד האיכותי ביותר או המיטיב ביותר איתנו, ולא תמיד הוא האני שהכי מתאים לסיטואציה.
ההזדהות העצמית שלנו היא תהליך מתמשך שחוזר על עצמו אינספור פעמים.
בכל רגע ההזדהות העצמית מתרחשת מחדש, גם אם איננו מודעים לכך.
כשאנחנו מזדהים שוב ושוב עם אותו ה״אני״ והמוח שלנו לומד מי אנחנו, כי אמרנו לו והראנו לו והוכחנו לו באמצעות חוויוות שזה מי שאנחנו, הוא עונה לשאלה הזאת בכל רגע באופן אוטומטי ופשוט משכפל את מי שהיינו לפני רגע למי שאנחנו עכשיו.
החזרה האינסופית הזאת על המידע הקיים של מי שאנחנו, והלמידה האוטומטית של המוח, הופכים את תהליך ההזדהות העצמית שלנו, למשהו קבוע שנקרא הזהות העצמית שלנו.
הזהות העצמית שלנו היא משהו שאנחנו מכירים ממש טוב, הזהות העצמית שלנו זה המקום שאנחנו גרים בתוכנו.
וכשאני אומר אנחנו, אני מתכוון לתודעה שהפכה למודעות שהפכה לזהות עצמית קבועה של מה שאנחנו מתייחסים אליו כ״מי שאני״.
אנחנו שומעים אנשים מתנצלים או מסבירים או מתווכחים עם הטענה: ״מה לעשות? זה מי שאני!״
כשהם אומרים את זה הם בעצם מתוודאים לכך שיש להם אני נתון שהוא קבוע, שהם נולדו איתו, ושלא יצפו מהם למשהו אחר או למישהו אחר, כי את מי שהם, לא ניתן לשנות.
״קבלו אותי כפי שאני, כי זה מה שיש.״
כמה רגעים הזדהות עצמית בהווה יצרו את הזהות העצמית הזאת?
אינספור פעמים המודעות שלנו קיבלה מהמוח שלנו את האינפורמציה של ההזדהות העצמית שלנו.
ומכיוון שההזדהות העצמית הזאת חוזרת על עצמה במצבים שונים, חוזרת על עצמה בכל יום, חוזרת על עצמה באיך שאנחנו חושבים על עצמינו ועל העולם, פעולת ההזדהות הופכת לקביעה של זהות.
זאת הסיבה שזה לא קל לשנות את הזהות העצמית שלנו.
התאמנו על לומר לעצמינו אינספור פעמים את אותו הדבר לגבי מי שאנחנו.
וזאת הסיבה שהמציאות שלנו היא כפי שהיא.
המציאות שלנו היא כפי שהיא בגלל שאנחנו כפי שאנחנו.
הזהות העצמית שלנו, ה״אני״ של המודעות שלנו, יוצר את המציאות שלנו בכל הרמות.
החל מהמחשבות שלנו, ההרגשה שלנו, הדמיון שלנו, הדיבור וההתנהגות, הפעולות שלנו, מה שאנחנו מאפשרים לעצמינו ומה שלא, מה שאנחנו חושבים שאנחנו מסוגלים לעשות ומה שלא, מה שאנחנו חושבים שמגיע לנו ומה שלא, כל החשבונות העצמיים האלה שייכים להגדרת הזהות העצמית שלנו.
וברמה גבוהה יותר, מה שהמודעות שלנו חווה כמציאות, הופך למציאות.
המודעות שלנו היא תודעה עם אובייקטים, התודעה היא זאת שמייצרת מתוכה את כל האובייקטים הקיימים.
סוג האובייקטים שאנחנו מסדרים בתוך המודעות שלנו, הם מה שזורם לתוך המציאות שלנו דרך המודעות שלנו.
אנחנו טועים לחשוב שאנחנו רק קולטים את המציאות באופן פאסיבי, אך האמת היא שאנחנו מכינים את המציאות לפני שאנחנו חווים אותה.
אנחנו אוכלים את הדייסה שבישלנו.
המודעות העצמית שלנו נותנת לתודעה את המרכיבים, והתודעה מבשלת לנו איתם את הארוחה שבהמשך נאכל מהמציאות.
אנחנו כל הזמן עוזרים לבשל את המציאות הבאה שלנו, עם המרכיבים שאנחנו נותנים לשף התודעתי של היקום.
ההשפעה היחידה שיש לנו, היא בבחירת סוג המרכיבים והתפריט שאנחנו רוצים לאכול ממנו בהמשך.
וכאן נכנס תהליך ההזדהות העצמית שלנו.
אם הזהות העצמית הקבועה שלנו מייצרת תוצאות שאנחנו לא רוצים לקבל.
עלינו לפרק ולהרכיב את קוביות הזהות העצמית שלנו מחדש.
עלינו להזדהות בפני המודעות שלנו כמישהו אחר, כמי שאנחנו רוצים להיות, ולשכנע את המודעות שלנו שזה מי שאנחנו עכשיו.
המודעות שלנו שואלת בכל רגע ״מי אני?״
ועלינו להזדהות בפניה כמי שאנחנו רוצים להיות, ולומר לה בהחלטיות ובנחישות שזה מי שאנחנו.
ככל שנחזור על האינפורמציה הזאת שוב ושוב בתהליך ההזדגהות העצמית, המוח שלנו ילמד את האינפורמציה הזאת, יעדכן אותה בזיכרון, ימחק את הקודמת ויכתוב מעל הזהות הקודמת את הזהות החדשה, וכשהתהליך הזה יושלם, המוח יענה בכל רגע אוטומטית למודעות מי שאנחנו עכשיו.
הפעולה האוטומטית הזאת של המוח שמעדכן את המודעות נקראת הזדהות עצמית.
ההזדהות העצמית הזהות שווה לחוויית המציאות שלנו.
ומה שחשוב להבין זה, שיש לנו שליטה על ההזדהות העצמית הזאת ואנחנו יכולים לעשות לה אופטימיזציה ולהתאים אותה לסיטואציות שונות בחיינו.
אנחנו יכולים להזדהות כאני שמח כשאנחנו רוצים להיות שמחים.
אנחנו יכולים להזדהות כאני בריא כשאנחנו רוצים להיות בריאים.
אנחנו יכולים להזדהות כשאני חזק כשאנחנו רוצים להיות חזקים.
אנחנו יכולים להזדהות כשאני אוהב ונאהב כשאנחנו רוצים להרגיש אהבה.
אנחנו יכולים להזדהות כשאני עשיר כשאנחנו רוצים להיות עשירים.
אנחנו יכולים להזדהות כשאני עם ביטחון עצמי, כשאנחנו רוצים להיות עם ביטחון עצמי.
כל הזדהות עצמית שמצליחה לשכנע את המודעות שברגע הזה, זה מי שאנחנו, תיצור את החוויה הזאת באופן מיידי.
הטריק הוא להיות אינטנסיבי והחלטי, כדי לאחד את המוח הדואלי סביב אפשרות אחת עבור המודעות, שזה בדיוק מי שאנחנו עכשיו. לא פחות או יותר, לא קצת, לא קצת או הרבה, אנחנו בדיוק מי שאנחנו אומרים שאנחנו עכשיו.
המודעות שלנו צריכה החלטיות.
אם אין החלטיות, אם היא לא משוכנעת, היא תבחר בברירת המחדל שהיא הזהות העצמית הרגילה שלנו במצבים כאלה.
כלומר, אם התרגלנו להיות מישהו בסיטואציה מסוימת, אם לא נשכנע את המודעות שאנחנו מישהו חדש בסיטואציה הזאת, היא תחזור לברירת המחדל של מי שהיא מכירה שאנחנו בסיטואציה כזאת על סמך חווייות עבר.
עלינו להתאמן על פעולת ההזדהות העצמית.
וכן, הסיבה שאני קורא לזה הזדהות עצמית, היא בגלל שהזדהות היא פעולה, זהות היא מה שכבר קיים נתון, הנתונים כבר קיימים במערכת. הזדהות היא פעולה שמעדכנת מחדש את הנתונים.
זה כאילו שהמודעות שואלת בכל רגע ״תזדהה בבקשה…״ ואם אנחנו לא אומרים לה מי אנחנו בפעולת ההזדהות, היא לוקחת את הנתונים האלה ממאגר המידע המוחי ששומר את נתוני הזהות שלנו.
עלינו לעבוד על שני אסטרטגיות, אחת קצרת טווח ואחת ארוכת טווח.
האסטרטגיה הארוכה היא לבנות זהות לפי בחירה, כל שהמוח יזדהה עבורינו באופן אוטומטי בכל רגע מול המודעות עם הנתונים שאנחנו רוצים להציג בפני המודעות.
למעשה הרגע הזה של ההזדהות הוא הרגע שהתודעה הופכת למודעות בתוכנו.
זה הרגע שבו התודעה חסרת האובייקטים הופכת לתודעה עם אובייקטים, זה הרגע שבו התודעה האוניברסלית נהיית מודעות עצמית בתוכנו.
לכן האינפורמציה הזאת כלכך חשובה, אולי הכי חשובה מכל שאר הדברים בחיים שלנו, כי היא משפיעה על כל השאר.
תהליך ההזדהות הזה הוא הגורם הראשוני שמפעיל את כל הגורמים המשניים בחיים שלנו.
״דע את עצמך.״
תדע מי אתה, תיידע את עצמך מי אתה, תזדהה בפני המודעות שבך כ״אני״ שאתה בוחר לייצג במציאות שלך.
תובנות נוספות:
המודעות היא העיניים של התודעה.