נוסחת הפלאים היא הערכה. כשאנחנו מעריכים את מה שיש לנו, וזה לא משנה כמה קצת או הרבה, כי בכל מקרה הכל יחסי, אנחנו אוטומטית מתרכזים על ה "יש" שבחיים ולכן המאזן מתהפך לטובתנו והנה אנחנו שוב נמצאים בזרימה, בצד של השפע הרב מימדי של החיים. משום מה המוח שלנו כחברה וכיחידים, נוטה להתרכז לרוב על "חוסר", על למצוא את החלק שחסר לנו. הערכה לכלכך הרבה שכבר יש לנו, וגם אם כל מה שהיה לנו זה רק החיים עצמם, גם זה מספיק כדי לשמוח ולהעריך על ההזדמנות הגדולה הזאת שקיבלנו. הערכה גורמת לנו להיות מסונכרנים עם החיים ברגע ההווה, ולהמשיך לנוע קדימה שמחים ומאושרים. לחיות מתוך הערכה היא הדרך הנעלה. זהו המקום שדברים נעשים בו באפס מעשה. הכל מסתדר מעצמו באמצעות כוח גדול יותר שיודע לסדר את הדברים שצריכים להסתדר, טוב יותר מאיתנו. הערכה פשוטה, היא נוסחת הפלאים. בלי לחץ, בלי דרמות, פשוט להעריך את מה שיש לך מרגע לרגע, בכל פעם מחדש, שוב ושוב. זכרו להשתמש בנוסחת הפלאים הזאת בכל יום. אלכס זיו

היום נלמד טריק שהופך את החיים שלנו לאיכותיים ונפלאים יותר... זאת טכניקה לשינוי ביקורת עצמית שלילית לחיובית שנותנת העצמה לנו ולאחרים. אתם מכירים את זה שאתם רואים מישהו או משהו וחווים עליו באופן אוטומטי ביקורת שלילית? למה זה בכלל קורה? ואיך אפשר להוציא מזה משהו טוב? זה הנושא שלנו היום. מוכנים? קדימה... אז למה זה בכלל קורה? הסיבה שאנחנו מבחינים במשהו שלילי אצל מישהו אחר, היא מכיוון שהיכנשהו בתת המודע שלנו הם משקפים לנו גרסה של משהו שאנחנו לא הכי אוהבים בעצמינו. מכירים את זה? "למה הוא כל הזמן מתעצבן..." איפשהו בתוכנו האדם הזה מייצג גרסה שלנו, של מצבים שבהם אנחנו מתעצבנים מהר מידי ואנחנו לא אוהבים כשזה קורה לנו. זה לא תמיד חיב להיות אחד לאחד...אנחנו לא מתנהגים בדיוק כמו האדם הספציפי שעליו יש לנו ביקורת, אך הוא כן מייצג גרסה מסוימת משלנו שמפריעה לנו באופן לא מודע. ולכן זה יכול להיות עבורנו כלי שימושי לחשיפת הביקורת העצמית השלילית הלא מודעת שלנו כלפי עצמינו. אך מה הבעיה עם זה? בגלל שהרבה פעמים השתמשנו ועדיין אנחנו משתמשים ברפלקס הביקורת השלילית האוטומטי הזה, עם הזמן זה הופך אצלנו להרגל...להרגל שלילי. וכשנוצר ההרגל הזה, אנחנו מתחילים להסתובב עם איזה ראדר אוטומטי שסורק את הסביבה ומחפש כל הזמן את הביקורת על כל דבר, גם כשאין צורך להעביר ביקורת או להיות שלילי. והנה הפתרון הפשוט והיעיל: עלינו להתחיל לתרגל באופן מודע ביקורת חיובית אוטומטית. וכך עושים את זה: בכל פעם שהביקורת השלילית האוטומטית קופצת החוצה ומתארת לנו איזה “פגם” במישהו או משהו, אנחנו עוברים להילוך ידני ושואלים: "מה כן חיובי במישהו או במשהו הזה?" ואנחנו יודעים, שכששואלים, המוח מתחיל לספק תשובות באופן אוטומטי. ולפתע, אותו אדם או אותה סיטואציה יראו לנו באור שונה, אנחנו נתחיל לראות החיובי שבאדם או בסיטואציה וזה ישקף לנו גם משהו חיובי בנו, לדוגמה: "הוא/ היא אדם נדיב!" או "כל הכבוד על החוש העסקי שיש לו / לה" וכו’... לא משנה מה...מצאו את החיובי והוא ישקף לכם את התכונות החיוביות שבכם. יש לתרגיל הזה המון הטבות, וככל שנתרגל אותו, אנחנו נתחיל באופן אוטומטי לראות את הטוב שבאנשים ובסיטואציות וכך החיים היום יומיים שלנו ישתפרו ויהפכו להרבה יותר איכותיים ונפלאים. גרסה נוספת לתרגול: לפעמים זה לא קל לעבור משלילי לחיובי, במיוחד כשאנחנו מזדהים רגשית עם הסיטואציה. אז גם כאן יש טריק, איך "לעבוד על הרגשות". לאחר שזיהינו ביקורת שלילית אוטומטית כלפי מישהו או משהו וקצת קשה לנו לראות את החיובי שבהם, אפשר לומר (לרגשות שלנו) אוקיי, זה נכון שאני לא אוהב/ת את התכונה ה"זאת" אצלה / אצלו...וזה לא בסדר...אך יש בה / בו / בהם / בזה גם דברים חיוביים...מה שאני כן אוהב בה / בו / בהם / בזה זה... בשיטה הזאת אנחנו לא מתנגדים לרגשות הביקורת השלילית האוטומטית, אלא זורמים איתם. אנחנו מסכימים עם הרגשות, ולאחר מכן עוברים לצד החיובי. זה טריק שעובד היטב עם אנרגיה... אין צורך להתנגד לאנרגיה, אלא לזרום איתה ואז להזרים אותה לאן שאנחנו רוצים שהיא תזרום. מה כלכך טוב בתרגול הזה? החיובי האוטומטי שנראה באנשים ובסיטואציות, יתרום רבות לערך העצמי שלנו, לאנרגיה שלנו, ויהפוך את המציאות שלנו לידידותית ומאושרת יותר. ומעבר לזה, יש לזה גם אפקט על אחרים... תת המודע שלנו מחובר אחד לשני...הכל כאן מחובר, למרות שאנחנו לא יכולים לראות את זה באמצעות החושים הפיסיים...הניסיון שלי הוכיח לי מעל לכל ספק שאנחנו משדרים אחד לשני וקולטים ברמת תת המודע. לכן, כשאנחנו מוצאים משהו טוב במישהו, אנחנו משדרים את זה לתת המודע שלו, ואנחנו עוזרים לאותו אדם להיות טוב יותר, מבלי שהוא אפילו מודע לכך. אנחנו מעוררים את התכונות הטובות שבו, על ידי כך שאנחנו מזהים אותן אצלו. זה מוציא מאיתנו את הטוב ביותר, זה מוציא מהאחרים את הטוב ביותר שלהם, ובאופן כללי זה הופך את המציאות של כולנו לטובה יותר עבורינו ועבור אחרים. וזאת לדעתי עסקה מנצחת. וכשזה נכנס להילוך אוטומטי... כששלילי אוטומטי הופך לחיובי אוטומטי, אנחנו הופכים להיות למרכז של ברכה בעולם לעצמינו ולאחרים. למצוא את הטוב שבאחרים, זה למצוא את הטוב בעצמינו. להעצים את הטוב שבאחרים, זה להעצים אותם ואת עצמינו. אלכס זיו

הבעיות שלנו נמצאות איפה שאנחנו מחפשים אותן. הבעיות והפתרונות נמצאים באותו המקום. רוצים טיפ לחיים מאושרים יותר, טיפ להישגים, טיפ ליצירת חברויות, טיפ למשיכת דברים יפים יותר לתוך חייכם? הנה זה בא… הפסיקו לדבר על הבעיות שלכם! הפסיקו לחפש בעיות. שינון הבעיות והמחזוריות של הפעולה הזאת רק מוסיפים אש למדורה. במקום להמשיך להתלונן על האש ועל כך שחם לך, משוך את המודעות שלך מהבעיה ודחוף אותה לכיוון חיפוש מקורות מים שיכבו כבר את האש הזאת קיבינימט!. הפסיקו לדבר על הבעיות שלכם והתחילו לחפש פתרונות מהירים ונבונים לחזרה להרמוניה ולשגשוג עכשיו. הפסיקו לדבר על בעיות, התחילו לדבר על אפשרויות, התחילו לשאול שאלות חכמות. הבעיות אוהבות מאוד לשמוע אותנו מדברים עליהן, הן אוהבות מאוד תשומת לב מפני שזה מה שמספק להן כוח, למעשה הן ממשיכות לחיות רק בזכותינו ובזכות ההתעסקות שלנו בהן,הן זקוקות למודעות שלנו בכדי להמשיך ולחיות בתוכנו. זה או הן או אנחנו, ולכן הן יעשו הכל כדי לפתות אותנו לחשוב עליהן ולדבר עליהן כדי שנדביק בהן גם את הסביבה שלנו. בעיות? כן זה מדבק. שמרו על עצמכם וחבריכם נקיים משיחות חוזרות על בעיות אחרת תדביקו את הסביבה שלכם וזה יחזור אליכם בבומרנג. הפסיקו לדבר על הבעיות והמירו את האנרגיה שמשמשת אתכם בדרך כלל בלעיסת הבעיה בלופ לכוח של "לייזר פוקוס" שעוזר לכם למצוא פיתרונות מהירים וטובים. מהי הדרך למציאת פתרונות? להתחיל לחפש אותם. וכמה שיותר מהר. הבעיות והפתרונות נמצאות איפה שאנחנו מחפשים אותן. עלינו להפוך לז'ונגלרים, כמו שפים מנוסים שהופכים חביתות על המחבת בתנועת יד זריזה, ככה בדיוק כשאנחנו מרגישים שהבעיה מתחילה לשרוף או להסריח, אנחנו נותנים סיבוב בקטנה והופכים את החביתה לצד השני בזריזות ובמיומנות, הצד השני של החביתה הוא מציאת פתרונות. איך שאתם מזהים בעיה, הפכו אותה לצד השני מהר ככל שתוכלו. הפסיקו לדבר על בעיות התחילו לחשוב על פתרונות פתחו את הדלת לפיתרון… כשהבעיה נמצאת בסלון, תהיו בטוחים שהפיתרון נוקש בו זמנית בדלת. פתחו את הדלת! למעשה הוא הגיע יחד עם אורחת הבעיה אך לא שמנו לב אליו מכיוון שהבעיה עושה הרבה רעש, יותר מידי רעש. התמקדו בפיתרון יותר מאשר בבעיה, כל בעיה חייבת להביא איתה יחד פיתרון, זהו העיקרון האוניברסלי של הדואליות. תגידו לבעיה, "טוב הקשבתי לך מספיק היום, עכשיו זוזי קצת הצידה מכיוון שאת מסתירה לי את הפתרון!" הפסיקו לדבר על הבעיה, התחילו להקשיב לפיתרון, חפשו אותו ותמצאו אותו ממש קרוב…ממש מולכם. ועכשיו ששש…הפסיקו לדבר על הבעיה והסיטו את תשומת ליבכם מהבעיה אל מציאת פתרון מעשי מהיר ויעיל שיקדם אתכם באופן מפתיע. ועכשיו בינינו…אל תספרו לבעיה על כך, אבל על הגב שלה מופיעה המילה פיתרון, תמיד! ועוד דבר חשוב לגבי בעיות…בעיות לא אוהבות תנועה, פעילות, פעולות. בעיות רוצות לשמור עלינו סטטיים, תקועים במקום, ממשיכים לחשוב וללעוס אותם מחשבתית עד שהן שואבות מאיתנו את כל האנרגיה. תנועה, תזוזה, פעילות, פעולות, נותנות לנו בוסט של אנרגיה ומומנטום חיובי להגשים את כל מה שאנחנו רוצים. לרוץ קדימה ולהיכנס בקירות הדמיוניים שהבעיות הדמיוניות יוצרות עבורינו. הבעיות שלנו נמצאות איפה שאנחנו מחפשים אותן. אם אנחנו לא מחפשים אותן, אין בעיות. אם אנחנו מחפשים פתרונות ומתחילים לזוז לעברם, אין בעיות. אז המציאות שלנו חוזרת להיות כיפית, כמו המשחק שהיא אמורה להיות. חוויית המשחק של הילדות חוזרת, הווייב הזה של להרגיש צעירים ויכולים לעשות הכל, חוזר ברגע שהמציאות שלנו חוזרת לווייב של משחק. לא מחפשים בעיות, מחפשים לחוות את המשחק, להתרגש ממנו, להתלהב ממנו, ואם אתגרים מופיעים, הם חלק מהחוויה של המשחק ואנחנו מפוגגים אותם תוך כדי משחק. אלכס זיו

המיינד נמשך למינוסים, התודעה נמשכת לפלוסים. חשוב מאוד להבין את היתרונות של כל צד שהם לוקחים וכיצד מאזנים ביניהם כדי לקבל יתרון בחיים. לדוגמה, אתם נמצאים כרגע בעבודה שאתם לא הכי מתלהבים ממנה...אוקיי זה המינוסים. מה הפלוסים? היא מקיימת אתכם כלכלית כרגע ובונה עבורכם גשר של תמיכה שיכול להעביר אתכם לכיוון עבודת החלומות שלכם. אם חושבים על זה כך, לפתע העבודה הנוכחית מקבלת אור שונה… אם יש לכם משכנתא, ואתם מרוכזים רק בחסרונות שלה, אתם מביאים למודעות שלכם רק את המינוסים של הסיטואציה. תשאלו מה הפלוסים? הפלוסים הם שיש לכם בית משלכם לגור בו, בית שאתם בחרתם ואתם נהנים ממנו. בית שתוכלו למכור ברווח ולהגדיל את הונכם...ובגדול יש לכם סוג של ביטחון עתידי שהוא נכס משלכם. אם בחרתם להשכיר ולא לקנות בית...אז תראו את הפלוסים בשכירות...כמו: ניידות...אין לכם חוב ענק לבנק...יכול להיות שמודל השכירות מאפשר לכם לחסוך כסף בכל חודש ולהשקיע אותו במנועים כלכליים שונים. הילדים שלכם צורכים המון זמן ותשומת לב...בזמן שאתם כלכך עסוקים… מה הפלוסים? תארו לכם בעוד 15 - 20 שנים מהיום את הבית כשהילדים כבר גדולים ועזבו את הבית… אתם תתחננו להחזיר שוב את הזמן הזה בחזרה...ולא יהיה אכפת לכם בכלל מהבלאגן שהם משאירים, מהרעש כשהם משחקים, או מכל תשומת הלב הרבה שהם מבקשים...אתם ביחד איתם! וזה הזמן המשותף החשוב ביותר עבורכם עם הילדים. התחילו להסתכל על הפלוסים, על ידי כך שתשאלו את השאלה הפשוטה: מהם הפלוסים בסיטואציה הזאת? בשיטה הזאת תצברו עוד ועוד פלוסים בכל יום, ומאזן האושר בחייכם יגדל. איזה עוד פלוסים קיימים בחייכם? זכרו את הכלל הפשוט, בכל מינוס יש פלוס שווה ערך (לפחות). החוכמה היא לחפש את הפלוסים. ברגע שאתם שומעים את עצמכם מתלוננים על איזה מינוס, תעצרו לרגע… ותשאלו, מה הפלוס של המינוס הזה? ויש לזה פלוס נוסף... ברגע שאנחנו מתמקדים על הפלוסים, פלוסים אחרים מתחילים להתמקד בנו. אדם שממוקד בפלוסים, נהנה יותר, בריא יותר, מאושר יותר, פתוח להזדמנויות...כיף להיות לידו, וכיף לו להיות הוא עצמו. הציפורים מתחילות לצייץ עבורו, הפרחים נפתחים עבורו, והשמש מאירה עבורו כל היום...היכנסו לתוך מציאות של פלוסים... התחילו לצבור כמה שיותר פלוסים! אלכס זיו

המסר של המאמר הזה הוא להפוך את היום שלנו ליצירת מופת. האם רק חלק מהיום שלך הוא כיפי? האם יש פרקי זמן בכל יום שבהם אתה מעדיף שהזמן יעבור מהר יותר מכיוון שאינך נהנה? מהן השעות הקבועות שבהן כיף לך ומהן השעות שלא כיף לך? ואם לא כיף לך במקומות קבועים במהלך היום, אז למה לא לעשות משהו כדי לשנות את זה? ואם כיף לך בנקודות מסוימות…אז למה לא לשדרג את הכיף לסופר-כיף? כשריצ'רד בנדלר (מהפנט) קם בבוקר הדבר הראשון שהוא אומר לעצמו זה: "אחחח…עוד יום בגן עדן! מעניין כמה עונג אפשר לחוות היום?" הוא נוהג לעצב לעצמו את היום מבפנים ומבחוץ כדי למקסם את ההנאה שלו מכל יום ויום. דבר חכם…לא? אנשים רבים מידי מסכימים לחיות בפשרה של "לא ליהנות על בסיס יומי" וכמובן שזאת חבילה של "הכל כלול" : ) אנשים ישנים בעמידה והם התרגלו לשגרה של לא ליהנות מהיום יום. יש להם איזו תקווה קטנה חבויה שמוחזקת על אש קטנה ונותנת להם כוח מינימלי להמשיך הלאה מפני שייתכן ויום אחד בעתיד משהו יקרה והם יתחילו באמת ליהנות מהיום יום שלהם במקום לקחת את המושכות לידיים וליצור את היום הכי מופלא בכל יום ויום. אף אחד לא סיפר להם שהמסיבה כבר התחילה…שהיום יום הוא המסיבה עצמה : ) כל מה שצריך לעשות זה להתחיל לשפר בהתמדה את הרעיונות שאנחנו מחזיקים באופן קבוע לגבי המציאות בכל יום. אושר הוא תוצר לוואי של ראיית עולם חיובית. הגישה שלך היא האושר האמיתי שלך. אהבתי את הסיפור של וויל סמית'… סבתא של וויל הייתה מחייכת כל הזמן, כל היום ולכולם. יום אחד הוא שאל אותה: "סבתא, למה את כל הזמן מחייכת?" היא ענתה לו: "מפני שאני יודעת שכל מה שאני נוגעת בו, הופך לטוב יותר. הנה אתה רואה…(היא נגעה בכתפו) עכשיו אתה טוב יותר (וחייכה)". זוהי הגישה הנכונה! אני ממליץ לכולנו לאמץ את הגישה הזאת: כל דבר שאני נוגע/ת בו הופך לטוב יותר : ) אתם המחליטים היחידים בקשר לגישה שלכם. בתקופה האחרונה אני מעצב את הימים שלי בצורה יצירתית בדיוק כמו שמעצב מסתכל על אובייקטים וחושב כיצד לסגנן אותם לרמה של נוחות מרבית, הרמוניה ויופי. כך אני מתאמן בלעצב את הימים שלי. כל יום בפני עצמו. בכל בוקר אני שואל את עצמי: "איך אתה רוצה לחוות את היום הזה? באיזה סגנון?" לפעמים בא לי סגנון שאנטי כזה כאילו שאני בבודהה בר עם מוסיקה בסגנון, קטורת, מדיטציה, נרות… ולפעמים זה סגנון פרודוקטיבי של הייטק וקצב ניו -יורקי מהיר שכזה. לפעמים זה סגנון של אי טרופי עם כל האווירה. זה מוסיף המון פלפל לחיים. זה צובע את הימים והופך אותם לבהירים, השגרה נעלמת וההנאה נשארת. כל האווירה מתחילה במחשבה ובדמיון שיוצרים את התחושה. האווירה מתחילה מבפנים, יש לנו יכולת לקשט את העולם מבפנים. הפכו למעצבי הימים שלכם, אל תתנו לשגרה לעצב לכם את הימים…יש לה טעם מיושן : ) אווררו את המרחבים של חייכם, הזרימו אנרגיה חדשה והנאה לתוך היום יום, בכל יום. המוח שלנו יכול להפיק עבורנו כלכך הרבה הנאה ויופי אם רק נבחר להשתמש בו גם למטרה הזאת. אל תקבלו את היום הזה עם אותו "הטפט" של אתמול על הקירות… הפכו כל יום ליצירת מופת חדשה! כי הכל חדש. ואתם המעצבים של חייכם. אלכס זיו

במישור התחרותי חושבים בטור, במישור היצירתי חושבים במקביל. וההבדלים בין שתי שיטות החשיבה הם משמעותיים ביותר. אנשים שחושבים בצורה טורית, תמיד נמצאים בתחרות, תמיד יש מישהו מלפניהם שהם רוצים לעקוף ומישהו מאחוריהם שנושף להם כל הזמן בעורף. יש כל הזמן תחושה של מתח, לחץ והזמן דוחק… וזה קיים בכל תחום, במוסיקה לדוגמא, על כל אומן אחד שמצליח בגדול, קמים הרבה כאלה שחושבים בצורה טורית ומנסים להיכנס בדיוק לאותה המשבצת שהוא יצר ולהחליף אותו…זה ממש אבסורד. חשיבה טורית בדרך כלל מייצרת חקיינים, שדווקא בגלל הפוקוס על ההיבט התחרותי הם אינם יצירתיים. בחשיבה מקבילית, כשמישהו אחד עומד בראש טור בתחום שלך, עליך לשמוח קודם כל שהתחום הזה הוכיח את עצמו כמצליח ולהתמקד על לפתוח טור חדש ומקביל, כדי ליצור משהו ייחודיי שיוסיף לספקטרום הקיים. בחשיבה טורית יש מקום רק לאחד, בחשיבה מקבילית יש מקום לכולם. גם להקות מצליחות בתחום הרוק / פופ חושבות בצורה מקבילית ולכן יש הרבה להקות שמצליחות במקביל, מפני שלמרות שכולן מספקות את אותו המוצר שהוא "מוסיקה", הן מביאות אותו מהזווית היצירתית המיוחדת שלהם ומרחיבות את הספקטרום הקיים, הן מוסיפות ערך לעולם. חשיבה מקבילית היא חשיבה יצירתית שדוגלת בקונספט שיש מספיק עבור כולם. כל מי שיצירתי, מחדש, ומייצר ערך שימושי וקידמה עבור האנשים יוכל לשגשג, מבלי לתפוס את מקומו של האחר. עולם שבו אנשים וחברות יחשבו במקביל, יהיה עולם משגשג, עשיר, יצירתי ואחד כזה שמלהיב לחיות בו מפני שכולם יכולים ליהנות מהפירות של כולם. אם אתם נמצאים בעסק או בתחום מסוים ואתם חושבים שכדי להצליח, עליכם להחליף את מי שנמצא כעת בראש הטור, אתם חושבים בצורה לא נכונה, צורה שנוגדת את הטבע, את היקום. עקרון החשיבה המקבילית הינו עקרון היצירה שלפיו הטבע פועל ולכן הוא ממשיך להתקיים, לגדול ולהעשיר את הקיים. ומה שטבעי הוא תמיד הכי נכון. זאת מערכת שהוכיחה את יעילותה…וכולנו יכולים להתקיים וליהנות בזכות החשיבה המקבילית של הטבע. זאת הדרך הנכונה. בדקו את המחשבות שלכם ונסו לזהות האם החשיבה שלכם היא טורית או מקבילית, ואם היא טורית, שנו אותה למקבילית. חשיבה מקבילית מבוססת על אינדיבידואל או קבוצה של אינדיבידואלים שעובדים על הבאת הפן הייחודי שלהם לתחום מסוים כדי להעשיר את הקיים. חשיבה מקבילית היא חשיבה שמשפרת את הקיים ומאפשרת לאחרים לשפר אותו גם מהצד שלהם. תמיד יש מקום לחושבים במקביל ותמיד יהיה. חשבו בצורה מקבילית… אלכס זיו

התרגיל הבא יצור עבורך הדרכה אישית להצלחה בחיים. תוכל להשתמש בהדרכה בכל עת ולקבל את התשובות הנכונות ביותר להתפתחותך. זוהי פגישה עם המהות שלך וקבלת הדרכה אותנטית – מעצמך. הצטייד בדף וכלי כתיבה. הערה: כדי שהתרגיל יהיה אפקטיבי יש לבצע את ההוראות של שני השלבים במלואם. ניתן גם לבצע את התרגיל עם בן זוג שמנחה אותך. שלב ראשון: עצום את עיניך ודמיין את עצמך כמפסידן שמגיע לביקור מהעתיד 5 שנים מהיום. איך אתה נראה? איזה בגדים אתה לובש? מה אומרת הבעת פניך? לאחר שבחנת את הדמות מבחינה פיסית, דבר איתה, והיא תענה לך! תשאל אותו מהן הסיבות שהוא הגיע למצב הזה? מה הוא פספס? מה היה ביכולתו לעשות שהוא לא עשה? ממה עליך להיזהר בכדי לא להגיע למצב הזה… כתוב על צד אחד של הדף את כל מה שיש לו לספר לך. שלב שני: דמיין את עצמך כמצליחן שמגיע לביקור מהעתיד 5 שנים מהיום. איך אתה נראה? איזה בגדים אתה לובש? מה אומרת הבעת פניך? אתה יכול לעשות איתו סיור בחייו שיראה לך את החיים הנפלאים שהוא חווה בזכות הצעדים הנכונים שהוא עשה ב 5 השנים האחרונות. לאחר שהתרשמת מהחיים הנפלאים שלו – תשאל אותו… מה יש לו לספר לך לגבי הצעדים הנכונים שהוא עשה, שגם אתה צריך לעשות? מהם הטיפים שיש לו לתת לך מבחינה כלכלית, אישית, זוגית, רוחנית, חברתית… לסיום שאל אותו מהו הדבר הבא שעליך לעשות עכשיו כדי לעלות על המסלול ולהתאחד עם העתיד הזה… שמור את הדף הזה קרוב אליך ועיין בו לעיתים תכופות כדי לבדוק לאיזה כיוון אתה הולך לזה של המפסידן או המצליחן ? התייעץ עם שניהם באופן קבוע ותתפלא לגלות שתקבל מהם תשובות מידיות. המפסידן ילמד אותך איך לא ליפול "לבורות" שבדרך. והמצליחן ילמד אותך כיצד לממש הזדמנויות ולעשות את הדברים נכון. אלכס זיו

תורידו לחץ ותראו כיצד הדברים שאתם רוצים באים אליכם מהר יותר...באופן זורם ואוטומטי. לחץ יוצר התנגדות, והתנגדות חוסמת את הדרכים שמובילות אלינו את מה שאנחנו רוצים לקבל. מה זה לחץ? לחץ זאת מילה עדינה יותר למילה פחד. פחד הוא סימפטום שמורגש כשהמוח שלנו מודע לסכנה אמיתית, או לסכנה דמיונית שמרגישה אמיתית. בחברה המודרנית שלנו, רוב הפחדים הם פחדים דמיוניים שרק מרגישים אמיתיים. התרגלנו לפחד מכל מיני סיטואציות דמיוניות עתידיות בעיקר בזכות ה״ווייב״ שיצרה התקשורת, והמדיה שחוגגים ומרוויחים על חשבון הלחץ שהם מייצרים בחברה. הם מצאו להם פרצת אבטחה במוחם של האנשים, היכולת להלחיץ בעזרת הדמיון, והם מנצלים את זה עד למקסימום האפשרי. והתוצאה היא שכולם פה מפחידים את כולם בכל מיני ספקולציות בקשר לכל דבר אפשרי. וזאת אולי אחת הבעיות הנוכחיות הגדולות ביותר בעולם, למעשה לדעתי זאת הבעיה הגדולה ביותר שקיימת בעולם. כל דבר שלילי שאנחנו חווים כיחידים או כחברה מקורו בפחדים, ובאפקט הלחץ התמידי שהם מייצרים. הפתרון הכי מהיר לבעיה הזאת הוא פיתרון ברמה האישית...שאני אשתף אתכם היום. אז מנגנון הפחד הוא מנגנון שמתריע על סכנה. ברגע שהמוח שלנו, מקבל התרעת סכנה, הוא נכנס למוד פעולה שנקרא: ״הלחם או ברח.״ זה מנגנון עתיק שעזר לנו לחיות ולשרוד במהלך ההיסטוריה. במצב של פחד / התרעת סכנה בגלל שהפעולות הכי חשובות הן להילחם על חיינו או לברוח כדי להציל את חיינו, מערכת המחשב של תת המודע מבצעת שינויים מהירים בגוף שלנו. היא שמה ב Hold במצב ״המתן״ את כל התפקודים הלא חיוניים כרגע עבור לחימה או בריחה וכל האנרגיה שמופנית במצב רגיל לכל המערכות הללו מנותבת לכיוון השרירים. אנחנו מקבלים בוסט של אנרגיה לשרירים שאמורים להילחם או לברוח. במצב הזה המוח המודע שלנו אינו מתפקד כרגיל, כי אין גם זמן להתלבט או לחשוב, צריך לפעול, חזק ומהר. אצל חיות המנגנון הזה פועל כמו שצריך, הן נכנסות ללחץ רק כשקיימת סכנה אמיתית. והן נמצאות במצב הזה רק לכמה דקות, ואז נרגעות. אצל האנשים המודרניים המנגנון הזה התקלקל...הוא יצא מכלל שליטה...האדם הממוצע מפעיל את המנגנון הזה במשך שעות בכל יום...לחץ, לחץ, לחץ! מכל שטות קטנה אנשים מייצרים לחץ וכמובן מדאגות עתידיות לדברים שונים ומגוונים שקרוב לוודאי לא יקרו...אך עדיין רק המחשבה והדמיון מספיקים להם כדי להרגיש את הסכנה ולהפעיל את מנגנון ״הילחם או ברח״ שלהם שפוגע להם בתפקוד הפיזי של המערכת החיסונית, ומערכות חיוניות אחרות בגוף וגורם למחלות שונות ולהזדקנות מהירה. להיות בלחץ זה פשוט להתעלל לעצמינו בגוף...להיות חשופים למחלות שונות, בין היתר להשמנה, וזה גורם להזדקנות מהירה ולתוחלת חיים קצרה יותר, גם אצל החיות וגם אצל בני האדם. יש לנו בדיוק את אותו מנגנון ״הילחם או ברח״ שיש לחיות. עד כאן בקצרה ההסבר הפיסיולוגי של אפקט ״הילחם או ברח״. אני רוצה לציין כאן משהו מעבר למנגנון הפיסי... מה שאנחנו לא מודעים אליו זה שמצב ״הילחם או ברח״ מנטרל לא רק מערכות פיסיות ומנטליות, אלא גם מערכות רוחניות. וזה אומר שבמצב כזה, כל הדברים החיוניים שאנחנו מושכים לחיינו בכוח המחשבה, כמו הזדמנויות, כסף, הגשמות למיניהן, נמצאים במצב של ״המתן״, עד שמצב הסכנה יחלוף. ברגע שהלחץ יורד, משהו נפתח… דברים מתחילים לזוז. מנגנון ה״הילחם או ברח״ פוגע בפוקוס המנטלי, בפתיחות להזדמנויות, ברצון לקחת יוזמה, במוטיבציה, ביכולת להיות אופטימיים ולדמיין סיטואציות חיוביות, והוא גורם למחשבות שליליות אוטומטיות להופיע ולהשתלט על מרחב המודעות שלנו. כל זה יוצר התנגדות להגשמות. לחץ, מרחיק מאיתנו את הדברים שאנחנו רוצים להגשים. אז איך נרגעים? יש הרבה שיטות להירגע, אך השיטה הפשוטה והמהירה שאני רוצה להעביר לכם היום היא זאת: זכרו את הדבר הבא: בכל סיטואציה יש לנו 3 אפשרויות: 1. להילחץ. 2. להישאר נטרלי. 3. להירגע וליהנות מהרגע. כשאנחנו מתחילים להיכנס ללחץ, נוצר מצב צר של מחשבה שבו רק האפשרות הראשונה קיימת, האפשרות של ״להילחץ״ וכמובן שכאנחנו פועלים לפיה ונלחצים מתחיל להיווצר כדור שלג שלילי… אם נזכיר לעצמינו את שלושת האפשרויות נוכל לבחור כיצד להרגיש, וכתוצאה לשלוט במצב. הפעולה הפשוטה של לזכור שיש לנו 3 אפשרויות עושה את הפלא הבא: היא מפריעה למנגנון האוטומטי של ה״הילחם או ברח״. היא גורמת לנו להפעיל את האונה הקדמית של המוח, ועצם הבחירה שלנו להיות ניטרליים או להירגע וליהנות (או שילוב שלהם) מכניסה לפעולה את המנגנון ההפוך ל״הילחם או ברח״ והוא ״תרגע ותהנה מהרגע.״ ובאמת בגוף קיימות שתי מערכות שכאלה, אחת של לחץ, והשנייה של רוגע. הלחץ נקראת המערכת הסימפתטית והרוגע הפאראסימפתטית. הפאראסימפתטית היא מערכת של ״תנוח ותעכל״. הגוף שלנו נמצא בהרמוניה, הכל עובד יחד בצורה יעילה, וכך גם הגוף המנטלי והרוחני שלנו. כשאנחנו ״נחים ומעכלים״ ונהנים מהרגע...לא רק שאנחנו נעשים בריאים וצעירים יותר, אנחנו נעשים מאושרים, יצירתיים ואפילו עשירים יותר. כשהגוף הפיסי שלנו מרגיש טוב, הצדדים הלא פיסיים שלנו גם מרגישים טוב. יש זרימה, יש סירקולציה של אנרגיה חיונית, ואנחנו מחוברים באופן אוטומטי למערכת השפע והצמיחה של היקום...פיסית, מנטלית ורוחנית. אז תתחילו להוריד לחץ...זה עניין של תרגול, זה עניין של הרגל, והטכניקה שנתתי לכם היום תעזור לכם לעשות את זה בקלות. אז תנוחו ותעכלו לכם בהנאה ובאופן אוטומטי וזורם את כל האושר, הבריאות, והשפע שיש ליקום להציע לכם. אלכס זיו