הי חברים, נושא המאמר היום הוא איך לבנות ביטחון עצמי ב 3 שלבים פשוטים. במאמר הפרקטי הזה אני רוצה לדבר על איך לאמן את הביטחון העצמי שלנו ספציפית ואיך זה מתחבר לקונטקסט גדול יותר שהוא זהות עצמית, או כמו שאני אוהב לחשוב על זה הדמות שלנו במשחק. אם אנחנו מתייחסים למציאות כמשחק מחשב, הדמות שלנו והמאפיינים שלה הם החלק המרכזי במשחק. מאפייני הדמות שלנו מאפשרים או מגבילים אותנו במשחק. מישהי ששידרגה לעצמה את הדמות במשחק ונהייתה מצליחה אמרה: ״החיים הם משחק והמטבע במשחק הזה הוא ביטחון עצמי.״ אני מסכים איתה. כמובן שיש עוד מטבעות במשחק הזה, אך ביטחון עצמי הוא בוודאות אחד החשובים להצלחה. למה אנחנו צריכים ביטחון עצמי? כל התקדמות שאנחנו רוצים לעשות בחיים דורשת ביטחון עצמי. אפילו להיות עצמך בצורה אותנטית, להיות מי שאתה ולהביע את עצמך מתוך האמת שלך, זה דורש ביטחון עצמי. ביטחון עצמי זה מה שמניע אותך קדימה בצורה אותנטית בלי להתפשר להשגת החלומות שלך ולחיות בלייף סטייל האישי שאתה בוחר לחיות בו. מה זה ביטחון עצמי? ביטחון עצמי הוא ביטחון בעצמך וביכולות שלך. זאת הוודאות שאתה מסוגל לעשות את מה שאתה רוצה, ותחושת הוודאות הזאת נותנת לך את המוטיבציה והאנרגיה הדרושה כדי לבצע את זה ואת האומץ להתקדם ולנסות להגשים דברים גדולים יותר, כי יש לך את הביטחון בעצמך לעשות את זה. איך ביטחון עצמי נבנה? מהתבוננות שלי, ביטחון עצמי נבנה מרקורד של הצלחות קטנות שצוברות מומנטום ונותנות לך הרגשה של מסוגלות וערך עצמי גבוה. מוחו של אדם עם ביטחון עצמי מכיל רישום של הצלחות עבר שגורמות לו להיות בטוח ביכולות שלו להצליח גם במשימות עתידיות. ביטחון עצמי נבנה מאוסף של הצלחות קטנות, שיוצרות מומנטום להמשיך ולהתקדם לעוד הצלחות קטנות שהופכות עם הזמן להצלחות גדולות יותר ויותר. ביטחון עצמי הוא משהו שנבנה ונבנה ונבנה, והופך לנכס פסיכולוגי שמעשיר את חוויית החיים שלנו. ״ביטחון עצמי הוא נכס פסיכולוגי שמעשיר את חוויית החיים שלנו. במאמר הזה אני אתן לכם את הטריק של איך עושים זה. איך אנחנו יכולים לבנות ביטחון עצמי ב 3 שלבים פשוטים. אנשים מצליחים בעלי ביטחון עצמי משתמשים בטריק מסוים. אפילו אם הם עצמם לא יודעים את זה! הטריק הפשוט הזה הוא זה: יש להם תגובה טבעית ספונטנית של התלהבות כלפי כל הצלחה קטנה שלהם שמלווה בשיבוח עצמי, הערכה עצמית, אישור וחיזוק עצמי, והכרה בהישג ובמה שזה אומר לגבי מי שהם. אנשים מצליחים בעלי ביטחון עצמי, מעריכים פעולות קטנות ומוצלחות שהם עושים, הם משבחים, מעריכים, ומעודדים את עצמם. זה חלק אינטגרלי מהפסיכולוגיה שלהם, זה חלק מהמיינדסט. ההתנהגות הזאת מובילה לכך שהמוח שלהם מכיל רישום של הרבה הצלחות קטנות שגרמו להם להרגיש טוב עם עצמם. מוחם של אנשים מצליחים מכיל רישום של הרבה הצלחות קטנות שגרמו להם להרגיש טוב עם עצמם. יש להם ארסנל שלם של הצלחות קטנות, יש להם ספריית הצלחות במוח, כשהם והמסוגלות שלהם נמצאים במרכז ההצלחות האלה, הם הכוח המניע של ההצלחות שלהם. יש להם המון רפרנס עצמי להצלחות בעשייה וההרגשה הטובה שזה נתן להם כלפי מי שהם. כך הם יוצרים לעצמם זהות של ווינר עם ביטחון עצמי, מישהו שמאמין ביכולות שלו בצורה מוחלטת. בהתבסס על מה? על רקורד מרשים של הצלחות עבר שלהם. רקורד של הצלחות קטנות. וזה הטריק. כל פעם שהם עושים משהו בצורה טובה, הם אומרים לעצמם בדיאלוג פנימי או בקול רם שכולם ישמעו: ״עשיתי את זה טוב, אני טוב….אני הכי טוב בעולם בזה…אני אלוף״ הם יוצרים לופ של הצלחה עם ביטחון עצמי. הנה הלופ: הם חווים הצלחה > הם מרגישם טוב ומשבחים את עצמם עליה > המוח מוסיף לרישום של ההצלחות הצלחה נוספת > אוסף ההצלחות שלהם נותן להם ביטחון עצמי אוטומטי לנסות עוד דברים, להעיז > הם חווים עוד הצלחה > כך הלופ ממשיך ובונה מומנטום חיובי. וזה סובייקטיבי. זה לא משנה אם הם הכי טובים בעולם בזה, ורוב הסיכויים שהם לא. מה שחשוב זה איך שהחיזוק החיובי הזה גורם להם להרגיש ומה שהוא עושה למוח שלהם. זה בונה להם ביטחון וערך עצמי. כשאנחנו שמחים על הצלחה קטנה על משהו שעשינו טוב, המוח שלנו לומד את הרגשת הפרס הזאת, ומכניס את זה לזיכרון כרפרנס חיובי לשימוש עתידי. ככל שאנחנו חוזרים על זה, הזהות העצמית שלנו הופכת להיות של אדם שיש לו ביטחון בעצמו ומעריך את עצמו. למוח יש שני מצבי מוטיבציה: האחד הוא להתקדם לקראת משהו, והשני הוא להימנע ולסגת אחורה. ביטחון עצמי מחבר אותנו למוטיבציה של התקדמות. ביטחון עצמי מחבר אותנו למוטיבציה של התקדמות. שמחה על הצלחות קטנות ושיבוח עצמי ברגע שזה מצליח, זה הטריק. ואני בא היום להציע לכם לקחת את הטריק הזה לנקסט לבל… אני רוצה ללמד אתכם איך להתאמן על הטריק הזה כל יום באופן יזום, כדי לצבור מומנטום ולבנות ביטחון עצמי וערך עצמי בצורה מהירה ואפקטיבית יותר. איך לבנות ביטחון עצמי וזהות עצמית של מצליחן ב 3 שלבים פשוטים? הנה ההוראות: בכל יום חדש קחו דף ותכתבו עליו את הכותרת: הצלחות יומיות! התחילו את היום עם כוונה לחוות הצלחות קטנות, ובכל פעם שאתם חווים הצלחה קטנה, תשמחו, תנו לעצמכם מחמאה ורשמו את ההצלחה בדף ההצלחות שלכם. בכל פעם שהוספתם הצלחה חדשה לדף, תעברו במהירות על הפריטים הקודמים שכתבתם ותחגגו אותם יחד עם ההצלחה החדשה שנוספה. טיפ בונוס: שימו את הדף הריק עם הכותרת הצלחות יומיות במקום שתראו אותו, המוח שלכם ירצה למלא את הדף הזה כדי לאסוף עוד הצלחות. כי זה נותן דופמין והרגשה טובה להוסיף הצלחות קטנות ליום שלנו. מה שאנחנו עושים פה, זה לוקחים את הטכניקה הטבעית של בניית ביטחון עצמי, ומייעלים אותה. במקום לסמוך על זה שנזכור להתמקד על ההצלחות שלנו, אנחנו מוודאים שאנחנו מתמקדים עליהן. אנחנו מלמדים את המוח שלנו מי אנחנו, אנחנו אנשים מצליחים עם ביטחון עצמי שמעריכים את עצמם. איזה סוג של הצלחות לחגוג? כל הצלחה שמקדמת אתכם. כל הצלחה שמקדמת ומחברת אתכם לדמות העתידית שאתם רוצים להיות. ביצעתם משהו שמקדם אתכם להשגת מטרות, להיות מי שאתם רוצים להיות, משהו משפר את איכות חייכם, תחגגו את זה ותרשמו את זה. הרעיון הוא לחבר בין ההצלחה הקטנה הזאת לזהות עצמית האידיאלית והכי איכותית שלכם. זהות עצמית של מישהו שמתקדם בחיים, שחי בדיוק איך שהוא רוצה, ואוהב ונהנה מהחיים שלו. ובניית ביטחון עצמי זה משחק של מספרים, כמה שעושים את זה יותר פעמים, מקבלים יותר ביטחון עצמי שמאפשר לנו לעשות עוד דברים, וכך הלופ החיובי הזה מקבל מומנטום, והביטחון העצמי ממשיך להיבנות וממשיך להתחזק. בניית ביטחון עצמי זה משחק של מספרים, כמה שעושים את זה יותר פעמים, מקבלים יותר ביטחון עצמי שמאפשר לנו לעשות עוד דברים, וכך הלופ החיובי הזה מקבל מומנטום, והביטחון העצמי ממשיך להיבנות וממשיך להתחזק. זה נראה כמו דבר קטן וזניח, אך זה לא! ככה כל מי שיש לו ביטחון עצמי, בנה אותו. יש אפשרות נוספת שמישהו חיצוני בונה לך ביטחון עצמי כשאתה ילד, זה יכול להיות הורה שמשבח אותך על הצלחות קטנות וגורם לך להרגיש טוב עם עצמך ולהאמין שאתה מסוגל לעשות דברים. ביטחון עצמי נבנה באמצעות חוויות חוזרות שמוכיחות למוח שלנו שאנחנו מסוגלים לעשות דברים. שהדמות שלנו במשחק הזה, יש לה יכולות מוכחות. כל הוכחה קטנה שעשינו משהו בצורה מוצלחת, שווה הרבה. הסיבה שאני ממליץ לרשום את זה על דף, היא בגלל שאנחנו נוטים לשכוח או לסנן את ההצלחות שלנו ולהתמקד יותר בבעיות שלנו ובמה שעשינו פחות טוב באותו היום. צורת התנהלות כזאת מפרקת ביטחון עצמי. הרבה אנשים בונים קצת ביטחון עצמי, צוברים מומנטום, ומפרקים אותו בהתמקדות על מה שהם לא עשו טוב באותו היום. האם אתם נוטים להתמקד יותר על מה שאתם לא עושים טוב? המאמר הזה בא לומר לכם, תחליפו את ההתמקדות להצלחות שלכם ובנו לכם ביטחון עצמי כדי לחוות את המשחק הזה מתוך דמות שבטוחה בעצמה וביכולות שלה לעשות דברים ולהצליח במה שהיא רוצה. ביטחון עצמי במשחק מאפשר לנו לעשות את הדברים איך שאנחנו רוצים, מבלי להתפשר. להכתיב את הלייף סטייל שלנו למשחק, ולא לתת למשחק להכתיב לנו את הלייף סטייל. להוביל את עצמינו לאן שאנחנו רוצים, בביטחון עצמי מלא. כל פעם שאתם מבצעים משהו בהצלחה, חוגגים את זה, ורושמים את זה, אתם יודעים שאתם יכולים לסמוך על עצמכם לעשות דברים נוספים…עד שאתם מגיעים לרמה כזאת של ביטחון עצמי שאתם יודעים שאתם מסוגלים לעשות ולהשיג הכל. אלכס זיו

תכף אני אסביר לכם על מכניקה פשוטה של שמחה שכל אחד יכול להשתמש בה ולהפעיל אותה. אך לפני, זה הקונטקסט חשוב… זאת תובנה שבאה אלי היום במהלך רוטינת הבוקר שלי. אני ממליץ לכל אחד ואחת למצוא רוטינת בוקר שתכניס אתכם למוד של שמחה. זה כמו אחד העקרונות של ההתעשרות, שהוא: שלם לעצמך קודם. כשאתה שם בצד כסף לעצמך בכל פעם שאתה מרוויח, אתה מתעשר. אותו הדבר עם שמחה. כשאנחנו בכל בוקר עושים משהו שמשמח אותנו, ואנחנו מתחילים את היום עם אנרגיה של שמחה, אנחנו מתעשרים באנרגיה הזאת, וככל שאנחנו מתעשרים בה, אנחנו יכולים לשתף אותה עם אחרים. אז מהי המכניקה של השמחה? מכניקה היא המדע של איך מניעים אנרגיה לבצע פעולות ולקבל תוצאה מסוימת. מכניקת השמחה זה סדר הפעולות הטבעי שמתבצע שמייצר לנו הרגשה של שמחה. אנחנו נתרגל את זה באופן ״מכאני״, יזום, כדי לייצר לעצמינו את ההרגשה הנפלאה הזאת. ככל שנתרגל לעשות את זה, זה יהפוך לאוטומטי. הבנה של ״המכניקה״ תתן לנו את היכולת להרגיש שמחים וליהנות מהאנרגיה הזאת, מתי שנרצה. ככל שנתרגל אותה, נהיה טובים בזה יותר ויותר, וזה יהפוך לאוטומטי ולטבעי ורגיל עבורינו להרגיש כך. כדי להשיג את ההרגשה, הנה מה שאנחנו עושים… אנחנו חושבים מחשבה שמחה, המודעות נצמדת אליה, זה משחרר הורמונים שמחים בגוף, ההורמונים ״צובעים״ את המודעות ומכניסים אותה להרגשה, לווייב, לסטייט של שמחה, ואנחנו צופים במציאות שלנו בגרסה שמחה יותר באופן מיידי. כדי לחוות את זה, תעשו את הפעולות הבאות: תחשבו על משהו שאתם מודים עליו ומשמח אתכם…כרגע שגורם לתחושה של התרגשות וכיף… המודעות תיצמד לתוכן המחשבתי הזה. הורמונים של שמחה, ישתחררו בגוף שלכם. המודעות תתמלא בהרגשה של שמחה ותיכנס לסטייט של שמחה. אתם תחוו את המציאות העכשווית שלכם בגרסה שמחה יותר מלפני כמה רגעים. התחילו עם זה את הבוקר, ותעשו את זה במהלך היום בכל מיני מקומות ובכל מיני רגעים. שמחה זה המקום הראשון לשים בו את האנרגיה שלנו. אלכס זיו

לפני שנים טסתי לחופשה בחו״ל, הגעתי למלון, קיבלתי את המפתחות, אני פותח את החדר…ולהפתעתי…הנוף של החדר הוא מול חדר המכונות של המלון. אין מצב! אמרתי לעצמי. טסתי חזרה לקבלה ואמרתי להם שיחליפו לי לחדר עם נוף יפה יותר, אמרו לי שאין חדרים, אמרתי להם שאין לי בעיה לשדרג או לחכות, אך אין מצב שאני שוהה בחדר עם הנוף הזה. כמובן שהחליפו לי לחדר איכותי יותר. מאז כל חופשה, אני לא מתפשר ומזמין מראש את החדרים עם הנוף הכי יפה. לפני כמה שבועות יצאתי לחופשה בסוויטה עם נוף מדהים, השקעתי קצת יותר וזה היה שווה את זה. אני בכל יום מזכיר לעצמי את האנלוגיה הבאה: כשהסטייט אוף מיינד שלי גבוה, אני נמצא בסוויטה הכי איכותית של המציאות. מביט על המציאות העכשווית שלי מהמקום הכי יפה במודעות שלי. כשהסטייט אוף מיינד שלי נמוך, עבורי זה כאילו שירדתי מהסוויטה לחדר המכונות. ברמה של חדר המכונות, אפילו אם יש יופי בחוץ, המקום שממנו מתבוננים לא מאפשר לראות את היופי הזה. אז כשחוויית המציאות שאני צופה בה לא הכי יפה אני אומר לעצמי את הדבר הבא: אם זאת היתה עכשיו סיטואציה של בחירת חדר במלון, אין מצב שהיית נשאר במקום הנמוך הזה. היית מתעקש ועושה כל מה שאתה יכול כדי לקבל חדר טוב יותר. לא היית שוהה יותר מכמה שניות בחדר הזה, כי אתה יכול לדמיין כבר את המשך החוויה. אותו הדבר בדיוק עם המודעות שלנו, תתארו לכם את המשך החוויה היומית. באיזו איכות אתם רוצים לחוות את המציאות שלכם? בסביבה חיצונית, אנחנו לא מוותרים. אנחנו תמיד מחפשים את המושבים הטובים ביותר בקולנוע או את השולחן הטוב ביותר במסעדה, או את החניה הכי טובה, או את הבגדים היפים והנוחים ביותר, האוכל האיכותי ביותר… אך משום מה, כשזה נוגע לסטייט אוף מיינד שלנו, אנחנו מאפשרים לעצמינו כמעט ללא התנגדות, להישאר לשהות בחדר תודעתי ברמה נמוכה. ולמעשה בכך אנחנו אפילו מתנדבים לשהות בחדר הנמוך הזה. זה קורה מחוסר מודעות כמובן, אך ההרגל לקבל את הסטייטים האלה, הופך אותם למקום הקבוע שממנו אנחנו מביטים על המציאות שלנו בכל יום. ככל שתרגלתי טכניקות של חיבור המודעות לעכשיו ועליתי מחדר המכונות לסוויטה של הסטייט אוף מיינד שלי בכל מיני מצבים, הבנתי שזה אפשרי, ואם זה אפשרי, אין שום סיבה להישאר ולהיתקע עם הנוף של חדר המכונות. כיום, האימון היומי שלי, מהבוקר עד הערב הוא לעלות לסוויטה של המודעות שלי ולהישאר שם. להביט כמה שיותר על העולם מהסוויטה של התודעה…מהפנטהאוז! וכדי לעשות את זה… כל מה שצריך זה לשהות כמה שיותר פעמים בסוויטה כדי להתרגל לאיכות הזאת…וכשאנחנו יורדים לחדר המכונות…וזה לא נראה ומרגיש איכותי…להיזכר בסוויטה ולא להתפשר, לעלות מיד חזרה למעלה. אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו לא נהנים מהמציאות שלנו מתוך המודעות שלנו, זה אומר שהיא במקום נמוך עכשיו. זה מתבטא בכך שאנחנו טרודים, מריצים לופים שליליים, מתלבטים, לחוצים, עצבניים, מתפקדים אך לא ממוקדים, מתנהלים באופן אוטומטי, אנחנו כאן אך אנחנו לא באמת כאן, אנחנו לא מחוברים למציאות. למה לנו להישאר שם ולראות את העולם מהמקום הזה, כשאנחנו יכולים לדרוש מעצמינו לעלות לחדר האיכותי ביותר במלון שלנו? מה צריך לעשות כדי לעלות מחדר המכונות לסוויטה? לדמיין את עצמינו שוהים באיכות הזאת למשך כל היום ואפילו לכמה ימים…זה יביא אותנו באופן מיידי להרגשה של אין מצב! באותו הרגע להחליט שאנחנו לא מתפשרים על הרגע הזה במציאות שלו, ואנחנו זזים מנטלית עכשיו ברגע זה ממש לסביבה התודעתית הכי איכותית שאפשר ומתחילים לחוות רמה גבוהה יותר. עושים את זה 3 פעמים ביום לפחות, ואפילו יותר, לתרגל חיבור מחדש לסטייט אוף מיינד חיובי. מנקים את המודעות מכל אינפורמציה, מתבוננים עליה בצורה הכי נקיה, ונכנסים לסטייט אוף מיינד הכי חיובי שאפשר. וזאת הרגשה כלכך טובה כשעולים לסוויטה של המציאות…זה מרים את הכל למעלה בבת אחת…את מצב הרוח, המודעות, השמחה… וכשעושים את המעבר הזה ומרגישים את ההבדל, מבינים עד כמה זה שווה את זה. טוב היוניברס שוב סיפק את הסחורה עם סנכרון… עשיתי הפסקה מכתיבת המאמר…לאחר מכן נכנסתי ליוטיוב והוידאו הראשון שמופיע הוא וידאו חדש של מיסטר ביסט שמשווה בין חופשה של 1$ לחופשה של 250000$. בתחילת הוידאו, הוא וחבריו נכנסים לחדר של ה 1$ וכל החבר׳ה שלו רוצים לעוף משם באותו הרגע למקום איכותי יותר…חחח ואז כשהם עולים ברמה של החופשה, הם נהנים ומתלהבים מכל חוויה במציאות שלהם. ככה זה צריך להיות! המאמר הזה מסונכרן עם היוניברס : ) לא להיתקע במודעות נמוכה, לזוז משם למודעות גבוהה. לא להיתקע בחוויית מציאות ירודה, לזוז משם לחוויית מציאות גבוהה יותר. את הנוף של חדר המכונות כולם מכירים היטב…התחילו להכיר בכל יום את הנופים מהסוויטה התודעתית שלכם. חדר המכונות או הסוויטה של המציאות, ההחלטה באיזה מצב תודעתי לשהות היא שלנו. אלכס זיו

כל יום אנחנו יכולים להעשיר את החיים שלנו בכל מובן אפשרי. איך עושים את זה? שואלים שאלה אחת פשוטה, ונותנים למוח היצירתי שלנו לעשות את השאר. הנה השאלה: איך אני יכול להעשיר את מה שאני עושה עכשיו? את הפעולה, המחשבה, איכות המודעות. השאלה הזאת היא שאלה מכוונת שמתעלת את האנרגיה היצירתית שלנו לשפר ולהעשיר את הסצנה הנוכחית שאנחנו נמצאים בה. השאלה הזאת, גורמת לנו באופן אוטומטי וחסר מאמץ, לשנות דברים קטנים, שיעשירו את איכות החוויה שלנו ברגע הזה. זה לא בהכרח מה אנחנו עושים, זה יותר איך אנחנו עושים את זה ומאיזה ווייב אנחנו עושים את זה. כל דבר שנעשה מתוך ווייב שמועשר ביצירתיות, זרימה, חיוביות, שמחה, אהבה, ואנרגיה, יעשיר את החיים שלנו ברגע הזה. נסו את זה על הכל! מה עושים אחרי ששואלים את השאלה? כלום. שואלים את השאלה ומשחררים אותה…ממשיכים בשלכם…המוח יפעיל אתכם בעוד כמה שניות באופן אוטומטי וימצא דרכים יצירתיות שמעשירות את מה שאתם עושים עכשיו. מה עם איכות המחשבות שלכם ברגע הזה? האם אפשר להעשיר גם אותן? בטח. אפשר להעשיר הכל. המודעות שלנו שייכת למימד של עושר רב מימדי ששייך לתודעה, ואנחנו רק צריכים ללמוד איך להתחבר לזה. שואלים: איך אני יכול להעשיר את המחשבות שלי ברגע הזה? מחשבות ברמה גבוהה יותר יתחילו להופיע תוך כמה רגעים עד כמה דקות. איך אני יכול להעשיר את איכות המודעות שלי ברגע הזה? ושוב, באופן אוטומטי, המודעות תתעשר בחיבור הטבעי שלה לרגע המופלא הזה. זה לא מה שאנחנו עושים, זה הווייב שמתוכו אנחנו עושים את זה. השאלה הזאת מכניסה אותנו לווייב שמעשיר את כל מה שאנחנו עושים. אלכס זיו

אני רוצה לשתף אתכם טריק קטן וערמומי שיעלה לכם את הווייב גבוה, ויתן לכם מומנטום ואנרגיה ליהנות מהרגע הזה, מהיום הזה, בחוויית מציאות מופלאה, כמו שזה אמור להיות. וכן, זה אמור להיות. לימדו אותנו שבאבולוציה של המינים בטבע, החיות והצמחים עושים הכל כדי לשרוד ושתהיה המשכיות למין הספציפי שלהם. השאלה היא, למה כלכך להתאמץ בלשרוד ולהמשיך בהישרדות הזאת, מהי המטרה של כל זה? האם אנחנו כאן רק כדי לשרוד? יכולת ההישרדות אמורה להוביל למשהו ששווה את זה, לחוויית מציאות ששווה להתאמץ עבורה, כזאת שיש לה פרס גדול עבורינו ועבור ההמשכיות של הזן שלנו. אנחנו כאן לחגוג את החיים. וזה שווה את זה. וכל הטריקים שאני משתף אתכם, הם הדרך שלי לעזור לעצמי ולכם לחגוג את החיים, או כמו שאני אוהב לקרוא לזה, לחוות חוויית מציאות מופלאה בכל יום. והנה פרסומת קטנה למוצר המומלץ ביותר שלי: חוויית מציאות מופלאה בואו נמשיך… הבנתי השבוע שאני האקר של המוח והתודעה האנושית. כל מה שאני כותב עליו ומדבר עליו אתכם, אלה הם האקים של להשתמש בדרכים יצירתיות במערכות הקיימות שלנו ולעשות להן אופטימיזציה שתעבוד לטובתינו. אני לוקח דפוסי פעולה אוטומטיים של המערכות שלנו ומייעל אותם, נותן להם איזה פוש קטן שיעבדו לכיוון שלנו, ולא נגדינו. אני עושה להם פליפ ממוד של התנגדות, למוד של זרימה. ובתכל׳ס אלה הם שני המודים הבסיסיים של כל המערכות שלנו. זרימה והתנגדות. אני רוצה לפתוח את הזרימה למקומות שיגרמו לנו להרגיש טוב עם עצמינו והסביבה שלנו. הכי טוב שאפשר! אז היום יש לי טריק קטן וערמומי… הנה הוא: תכננו את החופשה הבאה שלכם! שימו לב, אנחנו לא בהכרח הולכים לצאת לחופשה הזאת, ואולי כן, היוניברס אלוף בהגשמת חופשות כשהווייב שלנו תואם לאווירה ולאנרגיה הזאת… אנחנו עושים את זה, כדי לעשות האקינג למערכת המחשבה על העתיד שלנו ולהשתמש בה כדי להטעין אותנו בהרגשה טובה וחיובית בהווה. המוח שלנו כל הזמן חושב על העתיד באופן אוטומטי. זה טבעי, זה חלק מהמוח האנושי. כמובן שכאן נכנסים כל התרגולים של לחבר את המודעות לרגע הזה, כדי להיות נוכחים ולחוות את ההווה. אך החשיבה האוטומטית על העתיד (עם רפרנס לעבר), היא ברירת המחדל של המוח שלנו. הבעיה בחשיבה על העתיד היא שרוב המחשבות האלה הן שליליות באופן אוטומטי. אנחנו לרוב חושבים על בעיות שיכולות לצוץ, ועל דברים שאנחנו רוצים, שאין לנו עכשיו. סוג החשיבה האוטומטי הזה, גורם לנו לפספס את חוויית המציאות המופלאה בהווה שאנחנו יכולים ואמורים לחוות, אם המערכת הזאת תעבוד כמו שצריך. אז שאלתי את עצמי את השאלה הבאה: איך אני יכול להשתמש במערכת החשיבה האוטומטית על העתיד, בדרך יצירתית, שתשפר לנו את חוויית ההווה? החשיבה האוטומטית שלנו צורכת הרבה מהאנרגיה שלנו…האם היא יכולה לתת לנו אנרגיה במקום לקחת? מצאתי את האק לעשות את זה! הנה הטריק… כשאנחנו מתכננים חופשה עם המשפחה, עם בני זוג או עם רק עצמינו, אנחנו חייבים לחשוב באופן יזום, פעיל, אקטיבי על העתיד של החופשה. אך שמתם לב מה זה עושה לנו כשאנחנו עושים את זה? נכנסת התרגשות, התלהבות, סקרנות…הדמיון שלנו כבר שם אותנו שם, מנסה להרגיש איך זה להיות שם… אנחנו שמים את עצמינו בתוך עתיד חיובי, ומרגישים את זה עכשיו בהווה. יש איזה ווייב מסוים ומיוחד ששייך לתכנון חופשה שמכניס אותנו לגרסה הכי טובה שלנו בקלות ובאופן אוטומטי. ובזמן שנשאר לנו מעכשיו ועד החופשה, יש התרגשות חיובית שכזאת, האווירה נהיית שונה…אפשר להרגיש את זה באוויר…יש אנרגיה מיוחדת של המוח והמודעות שלנו שחוגגים את הציפייה ליציאה לחופשה. אנחנו כבר חצי שם… אנחנו כבר בתוך החופשה מהרגע שתכננו אותה. והחצי שלנו שנמצא שם…מביא מהעתיד את זה, את האנרגיה הזאת להווה שלנו. יש לנו מנגנון במוח של ציפייה לפרס, והוא גורם לנו ליהנות כל הדרך אל הפרס. ושימו לב לדבר הכי חשוב… לא חייבים לצאת לחופשה כדי להרגיש את זה! אנחנו עובדים על המוח שלנו, כדי שהמחשבות האוטומטיות על העתיד יתנו לנו הטבות בהווה. כל מה שצריך לעשות זה להיכנס למשחק קטן, להגיד לעצמינו: יוצאים לחופשה! ולהתחיל לטייל באינטרנט ולראות מקומות, לקרוא המלצות, לדמיין את עצמינו באטרקציות השונות… שבוע הבא אתם יוצאים לחופשה! הרגישו את זה… תנו למנגנון במוח שחושב על העתיד להתעסק בחופשה הזאת…ולא בשליליות הרגילה שלו…תנו למחשבות לזרום לשם, לדמיון לפעול, להרגשה הטובה של החופשה לתת לכם את הארומה שלה כבר עכשיו ברגע זה… זה משפר הכל! כבר מעכשיו, וזה הטריק, זאת המטרה של האקינג. כשאנחנו מתכוננים לחופשה, אנחנו הכי יעילים והכי פרודוקטיביים שאנחנו יכולים להיות. כל הדברים שדחינו לאחר כך, אנחנו עושים אותם עכשיו במרץ. אנחנו מפתיעים את עצמינו עד כמה שאנחנו יכולים להיות יעילים, כשיש לנו מטרה חיובית שמרגשת אותנו. כשיש לנו ציפייה חיובית לעתיד. אני מכיר אנשים שיוצאים לחופשה כל שלושה חודשים, רק עבור ההרגשה הזאת והיעילות שהיא נותנת להם. תחשבו על זה, 4 פעמים בשנה, כל רבעון חופשה, זה מכניס בך אש של התלהבות וחיים…יש פרס שווה שמחייב אותך להיות יעיל יותר עם הזמן שלך, לסדר כל מיני עניינים כדי לצאת לחופשה בראש שקט, למצוא דרכים לעשות כסף עבור החופשות הבאות, וכמובן להיראות טוב, לעשות ספורט, לקנות בגדים, להשקיע בעצמך…כל זה נמצא בתוך הדיל של החופשה : ) אז, כן, זה לא ריאלי לרוב האנשים לצאת 4 פעמים בשנה לחופשה אמיתית, אך זה כן אפשרי אם שמים את זה בסדר העדיפויות ובונים את היכולת הזאת בהדרגה במציאות שלנו. זה בהחלט רעיון מעניין לחקור אותו… אך זה לא מה שאני בא לומר כאן… אני אומר, תכננו את החופשה הבאה שלכם, כאילו שאתם באמת יוצאים אליה. באמת תתכוונו לזה, היכנסו להרגשה הזאת. תנו למחשבות על זה להכניס אתכם לווייב הזה…תשתו הנקטר של את הווייב הזה עכשיו! אתם יוצאים לחופשה שבוע הבא…איזה מחשבות יש לכם? מה אתם צריכים לסדר, מה צריך לקנות, איפה אתם משאירים כל מיני דברים, מי יוצא אתכם, לאן יוצאים… אחרי שאתם מרגישים את האנרגיה הזאת, מרגישים שזה אמיתי… המשיכו ביום שלכם עם האנרגיה הזאת…תעשו דברים כשבצד האחורי של המוח שלכם אתם יודעים שאתם יוצאים שבוע הבא לחופשה…תנו למחשבות האוטומטיות על העתיד, לעבוד עבורכם, ולספק לכם אנרגיה של התלהבות. ואם אתם מוצאים את עצמכם מבזבזים זמן במהלך היום על איזה וידאו רנדומלי באינטרנט, תגידו לעצמכם…היי, זה לא מתאים עכשיו. יש חופשה שבוע הבא והמון דברים להספיק עד אז… תשאלו כלפי כל מה שאתם עושים, אם הייתי יוצא לחופשה בעוד כמה ימים…הייתי עושה את הדברים האלה עכשיו? זה יוריד לכם את כל הסחות הדעת של האסקפיזם חסר התועלת שמערכת הציפייה לעתיד גורמת לכם לברוח אליהם בשגרה, כשהיא לא מכוונת למוד של ציפיה חיובית. אנשים בורחים להסחות דעת ועושים דברים לאט ובלי חשק, כשהם במוד של ציפיה שאומרת להם ששום דבר מעניין או מרגש לא נמצא באופק. חברו את העשיה שלכם, והפוקוס שלכם, למוד של ציפיה לחופשה המרגשת שאתם יוצאים אליה שבוע הבא! האנרגיה החיובית בהווה שזה יספק לכם והמודעות והמחשבות על החופשות האלה, יכולים להגשים לכם את החופשות האלה באופן אוטומטי. זה קרה לי בעבר… היה וידאו מסוים עם מוסיקה שאהבתי שהייתי צופה בו בכל ערב כדי ליהנות. הוידאו הראה במבט על שני מקומות שלא ביקרתי בהם. כמובן שהיקום הביא אותי לשם במציאות, מבלי שהייתי מודע לכך, הכל התחבר באופן כלכך טבעי, שרק אחרי זה, הבנתי שאלה שני המקומות שהייתי צופה בהם כל ערב בהנאה. לאן שאנחנו מתמקדים, לשם אנחנו מתקדמים. אז יכול מאוד להיות שבלי להיות מודעים לכך, היקום יסדר לכם להגיע למקומות האלה באופן שירגיש זורם וטבעי כמו שהוא יודע לעשות. היקום לא מגשים את מה שאנחנו רוצים, הוא מגשים את מי שאנחנו. הוא מגשים את מי שאנחנובאופן אוטומטי! כשאנחנו בווייב של תכנון חופשות, זה אומר ליקום מי אנחנו. אנחנו אנשים שאוהבים את החיים, אוהבים ליהנות, אוהבים חופשות, יש לנו אנרגיה של התלהבות, אנחנו יודעים להיות מאוד פרודוקטיביים וליישם דברים ביעילות, ואנחנו יודעים גם לנוח וליהנות ונהנים מלראות ולחוות את העולם ואת המציאות שלנו בחוויה מופלאה. מרגישים את הוויב זה? אנחנו עושים פה האקינג ומחברים את הווייב הטוב הזה, למחשבות האוטומטיות על העתיד, כדי להיות אנרגטיים יותר בהווה. אנחנו יוצרים את סיפור המציאות שלנו על בסיס של אהבה. ואתם אפילו לא חיייבים להיכנס לאתרי נופש ולחפש חופשות… הלבל הגבוה יותר של זה, זה פשוט להרגיש שאתם יוצאים לחופשה בשבוע הבא…להרגיש את ההתלהבות…לנעול את הווייב הזה לתוך הגוף והמודעות וכל דבר שאנחנו עושים אחרי זה ביום שלנו, מגיע מתוך האנרגיה הזאת, של ״יוצאים לחופשה״. אתם תהיו נחמדים יותר לעצמכם ולאחרים. יותר שמחים ונלהבים במהלך היום. אתם תעשו יותר כושר, ותשקיעו במראה שלכם. אתם תהיו יעילים יותר בכל מה שאתם עושים, כי לפני החופשה מסדרים את הכל…כדי לצאת בראש שקט ורגוע…לצאת כשהכל מסודר… מכירים את התחושה הזאת שסידרתם הכל, ועכשיו הגיע יום היציאה לחופשה, ויש איזו אתנחתא שכזאת… איזה כיף זה? וכל אלה הם מצבים מנטליים ותודעתיים שכבר קיימים בנו. אנחנו רק צריכים להתחבר אליהם. ובמקום לחשוב מחשבות עתידיות שליליות ולצפות לסבל בהמשך…לחשוב מחשבות עתידיות חיוביות, ולצפות להנאה בהמשך. הטריק הזה הוא Game Changer. ושימו לב לעיקרון שלו… זה לא רק עבור חופשות… כל אחד יש לו מחשבות עתידיות שעושות לו את זה… יכול להיות שאתם אוהבים להתחרות בתחרויות ואתם מתכוננים לתחרות שדורשת מכם עכשיו להיות בטופ אוף דה גיים שלכם…וזה מה שמלהיב אתכם…נותן לכם דרייב ומכניס אתם לאימונים. יכול להיות שאתם אוהבים ללמוד…ויש קורס שעושה לכם את זה…הוא נפתח בקרוב ואתם צריכים להתכונן כבר מעכשיו… יכול להיות שזאת משרה נחשקת מסוימת שאתם מתחילים בקרוב וזה דורש מכם טו סטפ אפ… יכול להיות שאתם מאוהבים, ומצפים להיפגש עם מי שאתם אוהבים וזה גורם לכם להרגיש את אותה ההתלהבות… הטריק הוא לעשות האקינג למחשבות העתידיות האוטומטיות שלנו, ולשים אותם על מוד חיובי ביותר, שיכניס אותנו לווייב חיובי עכשיו בהווה. וכל הזמן מחדש, להשתמש במערכת האוטומטית של המחשבות העתידיות, כך שהיא תעבוד עבורינו, ותתן לנו את כל הפרסים בהווה. זה הטריק, השתמשו בו. אלכס זיו

זאת לא קלישאה. אהבה מייצרת טרנספורמציה בחיינו. כמה שהחיים שלנו הם פיזיים, המנוע האמיתי שלהם הוא פסיכולוגי. אהבה היא אחד הכלים הפסיכולוגיים הטרנספורטמטיביים הכי חזקים שיש לנו. וזה לא משהו נרכש, זה לא משהו שצריך לעבוד קשה כדי להשיג אותו, זה מובנה בתוכנו, הדבר היחיד שצריך לעשות זה להתחבר לזה באמצעות המחשבה והמודעות. ואת זה אנחנו הולכים לעשות במאמר הזה. אך הפעם, אנחנו לא עושים את זה בקונטקסט כללי, אלא במטרה ספציפית כדי לשחרר חסימות פסיכולוגיות, כדי לאפשר זרימה. שמתם לב שאם אתם מחזיקים איזה רעיון של פגם מסוים שיש לכם או נחיתות מסוימת, או כל דבר שגורם לכם עכשיו בתקופה זאת להרגיש פחות ממה שהייתם קודם ובטח שפחות ממה שאתם רוצים להיות, הרעיון הזה, הנושא הזה, מציק לכם באופן יומי, ומזכיר לכם כל פעם מחדש למה אתם פחות? והרעיונות האלה שייכים לדימוי העצמי כמובן. יש לנו איזה תכנות חברתי שמחייב שהדימוי העצמי שלנו יהיה ללא רבב, וגם אם הוא לא כזה, אנחנו נתאמץ מאוד כדי לשדר לסביבה שהוא כזה. זה כמעט מה שכל האנשים עושים עם הזמן, הכסף והאנרגיה שלהם, כל הזמן, דואגים לדימוי העצמי שלהם. זה חזק מהם, וזה מובן, זה תכנות פסיכולוגי עמוק ששייך להישרדות בקבוצה. אין צורך לנסות לשנות את התכנות הזה, ואני לא בטוח שאפילו אפשר, מפני שזה ביולוגי כמו שזה פסיכולוגי. זה מתחיל להתעורר אצלינו כשאנחנו הופכים ליותר עצמאים וההורים פחות נמצאים בסביבה כדי לתת לנו הגנה ומענה לכל מה שאנחנו צריכים. אני יכול להסביר את לעומק, אך זה יהפוך למאמר ארוך מאוד. מה שחשוב להבין שזאת תוכנה השירדותית מובנית שנמצאת בכולנו. אז אם אי אפשר לשנות את התוכנה הזאת. מה כן אפשר לעשות? כמו כל דבר, לעבוד איתה לטובתינו. כל התכנות שקיים בנו, המטרה שלו היא קודם כל חיובית. מערכות התכנות הפיזיות והפסיכולוגיות שמופעלות אצלינו אוטומטית, באות לטובתינו. מה שצריך לעשות, זה לעשות למערכת הזאת האקינג. המושג במחשבים האקינג, הוא שימוש במערכות מחשב בדרכים יצירתיות כדי להשיג תוצאות טובות יותר מאלו שאליהן התכוון מתכנן המערכת המקורי. אנחנו רוצים לעשות האקינג למערכת הדימוי העצמי שלנו, כדי להשיג תוצאות טובות יותר. העולם שלנו השתנה, הדימנאמיקה שונה, אך המערכת המקורית, נשארה אותו הדבר. אנחנו חייבים להתאים אותה לעולם המודרני. בעולם המודרני רוב האישיו׳ז הם של דימוי עצמי. זה היה תמיד, אך זה לא מה שהיה פעם, עכשיו זה על סטרואידים. הדימוי העצמי שלנו מאותגר ומותקף מכל כיוון אפשרי, ואנחנו בעמדת ספיגה מנסים להגן עליו ולרוב בגלל שאנחנו לא מצליחים, אנחנו מזייפים דימוי עצמי חיובי יותר ממה שיש לנו כלפי עצמינו, כדי לא לגלות את הקלפים שלנו לסביבה, כדי לא להיתפס כחלשים. כי אנחנו יודעים היטב שרק החזק שורד. הבעיה עם הזיוף, הוא שאנחנו יכולים לרמות אחרים דיי טוב, אך אנחנו כמעט ולא יכולים לרמות את עצמינו. ואני בכוונה מכניס את הכמעט הזה, כי כאן נכנס הסיפור של ההאקינג שאנחנו כן יכולים לעשות. וככה עושים את זה: הטריק שלי הוא כזה, התאהבו ב״פגמים״ שלכם, התאהבו באובייקטים שגורמים לכם להרגיש שאתם פחות מאחרים או פחות ממה שהייתם או שאתם רוצים להיות. תעשו את זה עכשיו ותרגישו את זה. קחו משהו בכם שאתם לא אוהבים, שמציק לכם, שאתם רוצים לשנות, זה יכול להיות משהו פיזי, זה יכול להיות משהו חברתי, כל דבר שגורם לכם להרגיש פחות. ותגידו את הדבר הבא: אני דווקא מאוהב ב _____________ (הדבר הזה) תהיו שחקנים לרגע, ותנסו לייצר תחושה של התאהבות כלפי הדבר הזה שמציק לכם, הדבר הזה שגורם לכם להרגיש שאתם פחות. תחשבו על זה, ותגידו: אני מאוהב בזה! מה??????!!!!!!! המוח שלכם יכנס למצב של שוק רגעי… זאת תהיה התגובה הראשונית… המעגלים החשמליים שיצרו את החיבור בין החלק במוח שקשור לדימוי העצמי לבין האובייקט שגורם לכם להרגיש פחות, לפתע יתחילו להשתולל, ירוצו קדימה ואחורה…חחח איך זה יכול להיות שבמשך חודשים ואפילו שנים, אתה חושב שזאת בעיה, וזה גורם לך להרגיש פחות, ועכשיו אתה פתאום מאוהב בזה? השתגעת?! כן. בעל הבית השתגע! לטובה. אנחנו נותנים שוק למערכת שהיתה תקועה בלופ שעבד נגדינו. תגידו ״אני מאוהב בזה…״ ותנו למוח שלכם לשאול למה? למה אתה מאוהב בזה? אל תענו בעצמכם, חכו כמה רגעים, תנו למוח לענות בעצמו, ותראו איזה טיעונים חיוביים הוא מוצא ללמה זה טוב עכשיו. פתאום הכל יראה אחרת. פתאום יהיו סיבות חיוביות שלא חשבתם אליהם, וזה יגרום לכם להרגיש טוב. אם תבינו את המנגנון הזה אצלכם, אתם תצחקו על המצב כי ממבט על זה טפשי ותגלו אמפתיה כלפי כמעט כל האנשים שמתאמצים להראות שהם לא רבב..כי הם תקועים בתכנות הזה וזה מצריך כל כך הרבה עבודה לשמר את זה… ועכשיו המחשבה המתבקשת של המוח הספקן… אם נהיה מאוהבים ב״פגמים״ שלנו, במה שגורם לנו להרגיש ״פחות״, אז לא נרצה לשנות את זה. אז קודם קודם, שלום לך מוח ספקן, ידעתי שתופיע… זה נכון, יש דברים שרצוי שנשנה, ויש דברים שאפשר פשוט לקבל ולאהוב אותם. אך כמו שאמרתי, זה טריק, זה האקינג למערכת כדי להיכנס פנימה ולבצע שינוי. משהו אחד קטן או שני דברים קטנים שכאלה יכולים לתקוע את כל הזרימה שלנו, ולא לאפשר לנו לעשות כלום. האובייקט הזה הופך לתירוץ, שבגללו אנחנו לא יכולים לעשות כמעט כלום וחייבים לקבל מציאות ברמה נמוכה יותר בגלל ה״פגם״ או ה״פחות״ הזה. וזה הלופ המסוכן. כי כדי לשנות דברים, כדי לחדש ולהתחדש צריך אנרגיה. כדי שתהיה אנרגיה, צריכה להיות זרימה. במצב של תקיעות אין זרימה. מצב של תקיעות, זה מצב שבו כל פעם שעולה התלהבות, רעיון חדש, תעוזה לעשות משהו, ה״פגם״ הזה, או ה״פחות״ הזה עולה מחדש וחוסם את הדרך, עוצר את הזרימה. בכל סיבוב כזה שנכנעים לאובייקט הפסיכולוגי החוסם, הוא מושרש עמוק יותר, עד שהוא נוגע כמעט בכל מה שאנחנו חושבים או עושים. במצב כזה, הסיכויים עובדים נגדינו. ההאקינג הזה שאני מציע בהתאהבות בגורם המפריע שלנו, הוא השוק שיכול לטלטל את החיבורים של המערכת הזאת ולתת לנו את המומנטום ההפוך, הפעם כן לעשות, הפעם כן ללכת על זה, הפעם כן להעיז ולהוריד את זה למציאות. כשאין לנו מה שיחסום אותנו פסיכולוגית…יש זרימה. ההאק הזה מסדר מחדש את מערכת התכנות המובנית של הדימוי העצמי שלנו, ומכניס אותה למוד החיובי המקורי שלה. אנחנו רוצים לעבוד עם המערכות שלנו בצורה הכי טובה, חכמה ואפקטיבית שאפשר. להתאהב במה שלפני זה חסם אותנו, זה לשחרר את המודעות שלנו משם, להזרים את האנרגיה שלנו, וממצב על שכזה, יהיה לנו קל לשנות את מה שכן צריך לשנות, ואנחנו נעשה את זה באהבה. אהבה היא טרנספורמציה. השתמשו בה. אלכס זיו

כשאנחנו בונים את סיפור עלילת המציאות שלנו על בסיס פחד, כל האווירה, השחקנים, האג׳נדות משתנים בהתאם. כשאנחנו בונים את הסיפור שלנו על בסיס של אהבה, האווירה, השחקנים, היחסים שלנו עם הסביבה, והאג׳נדות משתנים בהתאם. פחד ואהבה הם שני יסודות פסיכולוגיים עמוקים ביותר, שקובעים כיצד אנו חווים את המציאות שלנו. האם איי פעם הייתם בסיטואציה שאתם לא מוצאים משהו חשוב, כמו ארנק, ופתאום כמעט כולם סביבכם הופכים לחשודים? כל האווירה משתנה, פתאום המוח מתחיל לדמיין כיצד הם לקחו את זה…ובכמה רגעים ממצב של הרגשה ניטרלית כלפי האנשים האלה, הם הופכים לאנשים רעים בסיפור שלכם. בסיס הפחד בסיפור העכשיו שאנחנו יוצרים, גורם לאנשים ניטרליים להפוך לרשעים ומנוולים. מצב אחר, יש מסיבה עם אווירה טובה, מוסיקה, אוכל, שתיה…וכולם הופכים לאנשים טובים שכיף להיות איתם, אתם רואים רק את התכונות הטובות שלהם, נזכרים בחוויות חיוביות משותפות, אווירה חיובית, ויש תחושה של אחדות. בסיס האהבה בסיפור העכשיו שאנחנו יוצרים, גורם לאנשים ניטרליים להפוך לחברים, אפילו זרים שיושבים איתנו באותו השולחן הופכים באופן כמעט מיידי לחברים שלנו, אנחנו צוחקים איתם, מנומסים כלפיהם. אלה הן שתי דוגמאות מוכרות כדי לעזור לנו להבין את הקונספט. אך מה שאנחנו לא מודעים אליו זה שפחד ואהבה משחקים תפקיד כמעט בכל עכשיו של מציאות שאנחנו מוצאים את עצמינו בהם. כן, גם עכשיו, בחייכם, ייתכן מאוד שאתם מתנהלים עמוק בפנים מתוך בסיס של פחד או אהבה. לא קל לזהות את זה, אך חשוב לעשות את זה, כי ההבדל ביניהם הוא שמיים וארץ. התבוננו על מערכות היחסים שלכם עם האנשים בסביבה שלכם ונסו לזהות האם הבסיס של הסיפור הוא פחד או אהבה. ההמלצה שלי היא זאת, בסיס של פחד יוצר עבורינו מתח במציאות שלנו. יוצר חיכוכים וויכוחים, והחלטות לא אינטליגנטיות שנראה לנו שהן אמיתיות, אך מה שמכתיב את המהלכים זאת לא האינטליגנציה שלנו, זה מנגנון הישרדותי עתיק במוח שלנו, שגורם לנו להביט על המציאות שלנו כמאבק מתמשך שבו אנחנו חייבים לנצח את ״הרעים״ כדי לשרוד בסיפור הזה. בסיס כזה מוביל לפירוק. מוביל להרס. אנחנו נשלטים ולא שולטים בהחלטות ובמעשים שלנו. והתחושה השלילית שמלווה את הסטייט הזה, כל הזמן מאשרת בפידבק של לופ חוזר שהסיפור הזה אמיתי ומציאותי, אך מה שאנחנו לא מבינים, זה שככל שאנחנו ממשיכים לעבוד מתוך בסיס של פחד, הלופ הזה אכן יהיה אמיתי יותר ויותר, כי הוא יתבטא המציאות שלנו, והמציאות שתתקבל היא ההוכחה שצדקנו. בלי להבין שאנחנו גרמנו וגורמים למה שצדקנו לגביו להיות אמיתי. אנחנו עובדים קשה באופן לא מודע כדי ליצור את המציאות הזאת, תחילה במחשבה ובהרגשה, אחר כך בהחלטות ובמעשים, וכשהיא מתבטאת במציאות הפיזית, אנחנו מרגישים שקראנו את הסיטואציה נכון. בטח שקראנו אותה נכון, אנחנו תכננו אותה וביצענו אותה, אנחנו יצרנו אותה. מצד שני, בהרבה פחות מאמץ וסבל, אנחנו יכולים לבנות את הסיפור שלנו על בסיס של אהבה, ולתת לסיפור הזה להפוך למציאות שלנו. כן אבל הצד השני לא מבין ש…בלה, בלה, בלה… זאת תגובה אוטומטית מתוך בסיס הפחד. אין ״הם״, אין ״צד שני״, טרנספורמציה מפחד לאהבה, מתחילה אך ורק ממקום אחד. מאיתנו. אנחנו מחליטים לבנות את הסיפור שלנו על בסיס של אהבה, עכשיו. זה לא קשור לאחרים, אנחנו לא מחכים לאישור של אף אחד. אנחנו פשוט עושים את זה עכשיו בתוכנו. איך אני רואה את המציאות שלי מתוך בסיס של אהבה? תנו לשאלה הזאת לחלחל לתוך המודעות העמוקה שלכם…תנו לה מקום, תנו לה קצת זמן… המודעות שלנו אוהבת לאהוב. היא עשויה מהחומר שנקרא אהבה. פחד הוא כלי התרעה מעולה, אך הוא לא מי שאנחנו. הוא יכול להזיק לנו הרבה יותר ממה שהוא מועיל. הוא יכול להרוס חיים שלמים. הוא יכול להחליף חיים שלמים של אהבה, בחיים שלמים של סיוט וסבל. זה כלכך מעייף ומיותר לראות אויבים בכל מקום, וכמה שמתקדמים, כמו במשחק מחשב, הם רק ממשיכים להגיע. ולאן שאנחנו עוברים, לאן שאנחנו בורחים וכמה שאנחנו מתרחקים מהם, אנחנו פוגשים אותם שוב ושוב בכל מקום. וזאת הופכת לתמונת העולם שלנו. לראיית העולם שלנו. זאת הופכת למציאות שאנחנו חווים בכל מקום. הפחד הוא כלי התרעה חשוב להישרדות, אך הוא כלי גרוע ביותר לבנות את סיפור המציאות שלנו עליו. אהבה זה המקור, אהבה זאת המודעות שלנו, אהבה זה מי שאנחנו. כשאנחנו מתחברים אליה, הכל מרגיש טבעי יותר. החיבור לפחד אינו מרגיש טבעי. זה לא מצב טבעי לחיות בו או לחיות ממנו. המצב הטבעי הבריא והאידיאלי הוא אהבה. ושוב, זה לא מצריך אף אחד אחר. רק אותנו. רק החלטה ביננו לבין עצמינו, לשנות פאזה בתוכנו. לסובב שאת הסוויץ׳ לצד השני, ולהתחיל לראות ולחוות את המציאות שלנו מתוך בסיס של אהבה. זה לא ישנה רק דבר אחד או שניים, זה ישנה את הכל. כמה שהמציאות הזאת נראית אמיתית ומוחשית ופיזית לחלוטין, מה שמנהל אותה זאת תודעה. התודעה הזאת מגיבה לסיפור שלנו. התודעה הזאת הכל יכולה. אין לנו אפילו מושג, כמה חיבורים ושינויים היא עושה בכל רגע כדי לעצב את המציאות שלנו. אנחנו לא יודעים איך היא עושה את זה, אך מהתבוננות וניסיון אנחנו יכולים להבין מה גורם לה לעשות את זה. אנחנו. היא מגיבה אלינו. היא מגיבה לבסיס של הסיפור שאנחנו בונים לעצמינו מתוכנו מרגע לרגע. לנסות לשנות דברים מבחוץ, לפני ששינינו את הבסיס שממנו אנחנו בונים את סיפור המציאות שלנו, זה לעבוד לשווא. הדבר החכם הוא להתחיל קל, להתחיל פשוט, להחליט שאנחנו בונים מעכשיו את הסיפור של המציאות שלנו על בסיס של אהבה, ולתת לשאר הדברים לקרות באופן אוטומטי. לתת לתודעה לעשות את הקסם שלה. כל אחד ואחת יכולים לבדוק האם זה אמיתי ואם זה עובד מניסיון אישי חווייתי במציאות שלהם. התחילו מעצמכם, תבנו בסיס של אהבה בסיפור האישי שלכם. תגידו לעצמכם, אני בונה עכשיו בסיס של אהבה כלפי עצמי בסיפור שלי. תשאלו את השאלה הבאה… איך המציאות שלי הייתה נראית עכשיו אם הייתי בונה את הסיפור שלי על בסיס של אהבה כלפי עצמי? מייד יתחילו לזרום רעיונות מהמודעות שלכם של איך אתם יכולים לבטא את האהבה הזאת לעצמכם ולשפר את חוויית המציאות שלכם. המעגל הראשון הוא אנחנו, תמיד אנחנו. המעגל השני בבסיס של האהבה הוא כמובן המשפחה. תבנו את הסיפור המשפחתי שלכם על בסיס של אהבה ותראו כיצד רעיונות חדשים מגיעים והגישה שלכם משתנה, כשזה סיפור של אהבה. תכניסו את בסיס של אהבה לסיפור האהבה המשפחתי שלכם. המשיכו… עוד ועוד מעגלים של אהבה… החברים…הסביבה…אפילו סיפור אהבה עם כסף…עם הצלחה… אהבה היא פלוס, היא גורם מחבר. בסיס של פחד עובד היטב, בסיס של האהבה עובד היטב. אנחנו הם אלה שמחליטים על איזה בסיס לבנות הסיפור שלנו. התודעה תפעיל את הבחירה שלנו, ותוכיח לנו שאנחנו צודקים. אלכס זיו

למוטיבציה יש טריק, יש לה מכאניקה, יש לה אופן פעולה. אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה לא נולדו איתה, יש תהליך מנטלי ספציפי שמתרחש במוחם שנותן להם מוטיבציה גבוהה, שגורם להם להתחיל, להמשיך, ולסיים את המלאכה, ולשאוף לעוד ועוד…והמפתח למוטיבציה נמצא בדמיון ובהרגשה. אנשים שיש להם מוטיבציה לעשות משהו, רואים בדמיון שלהם אפילו אם זה לשבריר שניה, את ההטבה, הכיף, ההתרגשות, השמחה, ההקלה, הפרס, הרווח, ההנאה…איזושהי הטבה. הם רואים את עצמם חווים את זה בדמיון, ומרגישים את ההרגשה הטובה, וזהו! יש להם מוטיבציה לעשות את זה. הם טעמו את זה, הם כבר שם בדמיון. לא משנה להם הדרך, או האתגרים, או האנרגיה שהם יוציאו…הם טעמו את זה בדמיון ועכשיו הם רוצים את הפרס הזה במציאות והם נמצאים על אוטומט עכשיו כדי להשיג את זה. אנשים חסרי מוטיבציה עושים את אותו הדבר בדיוק, רק הפוך. הם חווים בדמיון ובהרגשה אפילו אם זה לשבריר שנייה, את הקושי, חוסר הנוחות, או משהו עם היבט שלילי של חוסר כיף או כל רגש שלילי אחר, וזהו…זה גמור! אי אפשר להזיז אותם אפילו מילימטר כדי לעשות את זה, וכמובן שהם גם לא יזיזו את עצמם לכיוון. זה הטריק של כל מוטיבציה או חוסר מוטיבציה. הטעימה של החוויה בדמיון ובהרגשה. אנחנו טועמים משהו מהעתיד, איזה חלק מחוויה, ואז מחליטים ובהרגשה. אנחנו טועמים משהו מהעתיד, איזה חלק מחוויה, ואז מחליטים אם זה שווה לנו או לא. החלק של החוויה שעליו אנחנו מתמקדים קובע אם התוצאה תהיה מוטיבציה חוסר מוטיבציה. מוטיבציה היא עניין של פוקוס נכון על החלק הספציפי בחוויה שעושה לנו טוב. המוח תמיד עושה חישוב אוטומטי בין סבל להנאה וכשהוא מרגיש ש"הפרס" גדול יותר מאשר המאמץ, אנחנו מקבלים מוטיבציה. חוסר מוטיבציה זה בדיוק ההפך, המאמץ בדמיון ובהרגשה גדול יותר מאשר הפרס. וזה הטריק הטבעי שקיים אצל אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה בכל תחום. אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה עושים את זה כל הזמן אם אתם רואים מישהו עם מוטיבציה גבוהה, תדעו שהוא בפוקוס בדמיון על חוויה, או פרס שגורמים לו להרגיש ממש טוב, להרגיש שזה שווה כל מאמץ, ולא צריך לשכנע אותו לעשות את זה…הוא דלוק! יש לו סופר מוטיבציה טבעית ואוטומטית, והוא יעשה את זה, הוא יגיע לשם, הוא ישיג את מה שהוא רוצה להשיג. השיטה המשולבת להשגת מוטיבציה יש דרך נוספת שעוזרת לקבל מוטיבציה והיא שילוב של שני סוגי דמיון. אנחנו מדמיינים את הכיף והפרס של לעשות את זה, ואנחנו מדמיינים את חוסר הכיף, וה"עונש" אם לא נעשה את זה… לדוגמה עם ספורט על הבוקר…כשלא בא לי ללכת, אני מדמיין סיטואציה שבה ויתרתי לעצמי ולא התאמנתי, ואז אני רואה כיצד האנרגיה שלי לא נמצאת בשיא במהלך היום, וכיצד אני פחות פרודוקטיבי ואפילו פחות שמח…הדמיון הזה גורם לי לרצות את ההפך, לרצות את האנרגיה… והמאמץ הקטן בהחלט שווה את זה. הימנעות מעונש היא פרס בפני עצמו מדען מפורסם הגיע למסקנה הזאת, שהימנעות מ״עונש״ עבור המוח שווה לפרס. אז בשיטה המשולבת הזאת אנחנו מקבלים שני פרסים של דופמין (הורמון המוטיבציה שמופעל עם ציפייה לקבלת פרס), פרס ההנאה, והימנעות מ״עונש״ שהוא פרס בונוס. כמובן כשמוסיפים לזה את ההטבות וההרגשה הטובה שנקבל אם כן נעשה את זה, ורואים את עצמינו לשבריר שניה כבר שם נהנים מההטבות, אז משהו בגוף שלנו זז, משהו אוטומטי מתחיל לפעול…אנחנו מונעים קדימה על ידי מוטיבציה טבעית וזורמת ואנחנו עושים את זה כמו גדולים, ללא מאמץ…נהנים כל הדרך ומקבלים את כל ההטבות. זה הטריק של המוטיבציה, השתמשו בדמיון ובהרגשה כדי ליהנות ולהשיג תוצאות בקלות. השתמשו בפסיכולוגיה הטבעית המובנית שלכם, בדמיון ובהרגשה לקבלת מוטיבציה ובגדול. אלכס זיו

דמיון זאת סימולציה של מציאות בתוך המודעות שלנו. אנחנו בוחרים ויוצרים בדמיוננו סימולציה של סצנת מציאות מסוימת, שאותה אנחנו יכולים לראות, לשמוע, לטעום, להריח, ולחוש בתוך המודעות שלנו. דמיון רגיל הוא כלי עבודה חזק לכל יצירה, אך אינו יוצר מציאות בצורה ישירה אוטומטית ותכף נבין למה ואיזה דמיון כן עושה את זה. פעולת דמיון רגילה היא שימוש במחשב ומסך המחשב הביולוגי שלנו. היום בעזרת מחשב קל מאוד ליצור רפרזנטציה ויזואלית, סימולציה של מציאות. לפני שהמציאו את המחשבים, המחשב היחיד שהיה עושה את הסימולציות האלה באופן שגרתי זה המוח והמודעות שלנו. פשוט עוצמים את העיניים, חושבים על סימולציה של מציאות, והיא מופיעה על מסך הדמיון שלנו. זה כלי עבודה ביולוגי מדהים. האנושות התקדמה באמצעות הדמיון, אנשים דמייינו את מה שהם רצו ליצור או לבנות, בנו סימולציה בדמיון, והעתיקו את זה למציאות. אז שימוש אחד של הדמיון הוא כמחשב אישי ביולוגי שיכול ליצור סימולציות של המציאות. אך יש צד נוסף לדמיון, והוא זה: הדמיון הוא אחד מהעקרונות הראשוניים של היצירה של כל העולם שאנחנו מכירים, של המציאות שלנו. הדמיון יוצר מהלכים, יוצר שינויים, מזיז דברים, והוא עושה את זה בחיבור וההשפעה שיש לו במימד המיקרוסקופי של החלקיקים וגלי האנרגיה שממנו היקום עשוי. לדמיון יש חיבור ישיר לעולם הקוואנטי. החלקיקים בעולם הקוואנטי נמצאים בריבוי מצבים או מקומות שנקרא בשפה המדעית ״סופר פוזיציה״. החלקיקים-גלים מפוזרים על פני המון מצבים, וכשמתבצעת מדידה, הם מסתדרים במקום או מצב ספציפי שאותו אפשר למדוד. כשאנחנו מדמיינים, ויוצרים סימולציה של המציאות במודעות שלנו, זאת פעולת ״מדידה״ שמארגנת חלקיקים לפוזיציה מסוימת ספציפית. לפני זה הם היו פזורים בכל המצבים, פרושים לכל האפשרויות, ופעולת הדמיון הכניסה אותם לסדר מסוים שאנחנו החלטנו עליו. והנה הטריק, כשאנחנו נכנסים לתוך הדמיון וחווים אותו מבפנים כאמיתי, ומאמינים שזאת המציאות האמיתית, אנחנו הופכים את המצב ״הנוזלי״ הזה של האפשרויות הרבות של החלקיקים, למשהו מאוחד, מאורגן, מוגדר, ספציפי שיתבטא במה שאנחנו קוראים לו ״המציאות האמיתית״ האובייקטיבית שלנו. זה ייקח זמן, ברוב המקרים זה לא מיידי, אין לנו שליטה על הזמן שזה לוקח, אך אם נתנסה עם זה מספיק, ונהיה מודעים למה שעשינו, ולתוצאות שאנחנו מקבלים, נדע שהפעולות של הדמיון הם מה שיצרו את המציאות הזאת. אנחנו נהיה מודעים לקשר של הסיבה והתוצאה, בין הדמיון למציאות. ודמיון הוא משהו שאנחנו עושים באופן רציף בכל יום, חלק ממנו יש לו השפעה וחלק לא. זאת יכולת מפוזרת שיש לנו שרובינו לא התנסנו בה מספיק כדי ליהנות מההטבות שלה. והמסר של המאמר הזה הוא זה: אם אנחנו עושים את זה כל הזמן מבלי להיות מודעים לכך, למה לא לעשות את זה בצורה יזומה ומודעת, כדי להטיב עם עצמינו ועם אחרים וליצור אני טוב יותר עבור עצמינו, סביבה טובה יותר ועולם טוב יותר לכולם. יש לנו את האפשרות לעשות את זה, כל אחד ואחת מתוך מסוף הדמיון הפרטי שלו, שמחובר לאוקיאנוס החלקיקים הקוואנטי של היקום. אלכס זיו

למה שיפור עצמי יומי כלכך חשוב? כי הוא בונה את הגרסה העתידית שלנו. אם אנחנו לא משפרים את עצמינו, אנחנו לא מתקדמים. וגם אם במהלך היום אנחנו נסוגים אחורה, יורדים בסטייט, המשימה שלנו היא לחזור חזרה ולעלות גבוה יותר. הגרסה העתידית שלנו מבקשת מאיתנו להשתפר, להתקדם, כי אנחנו הם אלה שאחראים עליה. כן, אנחנו. אני חוזר על זה: אנחנו אחראים על הגרסה העתידית שלנו. אנחנו הם אלה שיוצרים את הגרסה העתידית שלנו שמחכה לנו בהמשך. אל תאכזבו את הגרסה העתידית שלכם. היא רוצה שנהיה הכי טובים שאנחנו יכולים עכשיו בזמן הזה, כדי שהיא תוכל להיות הכי טובה בהמשך עבור הגרסה העתידית שלה. זה כמו מרוץ שליחים, כל אחד בחלק של המירוץ שלו חייב להיות הכי טוב עבור הרץ הבא. עבור ניצחון קבוצתי. כל מי שהיית, מי שאתה עכשיו, וכל מי שתהיה זאת קבוצה אחת שלך במסלולי זמן שונים. במסלול הזמן העכשווי, תעשו הכל כדי שהקבוצה שלכם תהיה מנצחת! תשפרו את עצמכם אפילו קצת, בצעדים קטנים, אך בהתמדה. החליטו מה אתם צריכים לשפר והתחילו עכשיו. למה שיפור עצמי יומי כלכך חשוב? כי הוא בונה את הגרסה העתידית שלנו. תשפרו את עצמכם החל מעכשיו בכל יום מחדש. אלכס זיו

לפני שאנחנו עושים משהו, עלינו להיכנס למיינדסט הנכון. אם אנחנו רוצים לבצע משהו בצורה מעולה, עלינו להיכנס למיינדסט הנכון. המשמעות של מיינדסט זה הלך רוח, או גישה מחשבתית. מיינדסט זאת הגישה המחשבתית הנכונה להשגת מטרה מוגדרת. אני אתן לכם דוגמה, התחלתי לקרוא ספר פסיכולוגיה והרגשתי לא מרוכז ולא נוח. התחלתי לשאול למה? ואז הבנתי את הבעיה. ניגשתי לקרוא את הספר במיינדסט הלא נכון. הבנתי שאני לא נמצא כרגע במיינדסט של למידה, אלא במיינדסט של בידור ומנוחה. כאילו שאני רוצה שהספר יבדר אותי, או יעסיק לי את הזמן. וזאת לא הגישה שאני רוצה להיות בה כשאני רוצה ללמוד משהו. כשאני רוצה ללמוד משהו, אני מרוכז, אני מוצא פטנטים ללמוד מהר וטוב יותר, אני מוציא את העיקר מהטפל, ומיישם את התרגילים באופן מיידי כדי לבדוק בעצמי האם זה באמת עובד. ופה הייתי בגישה של רפרוף הספר ובזמן הרפרוף אני חולם על כל מיני דברים אחרים, ומפספס קטעים חשובים…בקיצור, אני לא במיינדסט של למידה. וזאת בעצם כל המטרה שלי בקריאת הספר הזה. לא לבדר את עצמי, אלא ללמוד דברים חדשים. אז החלטתי לשנות את המיינדסט שלי, מבידור והעברת הזמן, ללמידה ממוקדת ואפקטיבית. ברגע שהדברים היו ברורים, כשהבנתי למה אני עושה את מה שאני עושה ומהי המטרה שלי כאן, הגיע רעיון מעולה שעזר לי לבצע את הפעולה שרציתי בהצלחה יתרה. לפתע נזכרתי באיש עסקים אחד שנוהג לעשות ״בוק-נוטס״ (סיכומים) לכל ספר שהוא קורא. בזמן הקריאה הוא מעתיק מהספר כל מיני קטעים מועילים שהוא רוצה לזכור מהספר. אז פתחתי לי מסמך כתבן והתחלתי לקרוא את הספר מהתחלה, אך הפעם במטרה ללמוד ממנו ולהפיק לעצמי תועלת תמורת הזמן והאנרגיה שאני משקיע בו. לפתע הכל השתנה… ממצב של כמעט שכיבה על הכיסא, הזדקפתי, התיישרתי, התפקסתי והתחלתי לעבור פסקה פסקה ולחפש את האוצרות שנמצאים בהן כדי להעתיק אותם לעמוד הכתבן המיוחד שפתחתי עבור סיכום הספר. ולפתע גיליתי כלכך הרבה דברים חשובים שלא שמתי אליהם לב כשהייתי במיינדסט הקודם של הבידור, דברים שפספסתי בזמן שרפרפתי וחלמתי על דברים אחרים תוך כדי קריאה מפוזרת. לפתע זה נהיה ספר אחר לגמרי. ואם תחשבו על זה. זה כמו ההבדל בין צופה רגיל בסרט קולנוע שסתם בא ליהנות ולהעביר את הזמן, לבין צופה מקצועי שהוא במאי או עורך סרטים ששם לב לפרטים כמו זוויות צילום, תאורה, בחירת טקסטים, הדינאמיקה של המשחק, הקצב של הסרט ועוד ועוד… זה מיינדסט אחר לגמרי. זה תפקיד אחר לגמרי. הצופה הרגיל שם את עצמו במיינדסט של ״בוא נתרווח אחורה על הספה או הכיסא בקולנוע וננעים לעצמי איזה שעה וחצי של בריחה מהמציאות שלי לטובת הפנטזיה של הסרט…להעביר את הזמן בכיף״. ואני לא אומר שזה לא מיינדסט טוב…כולנו אוהבים לצפות בסרטים וזה כיף גדול…זה מיינדסט מעולה אם זאת המטרה שלנו. אך זה לא המיינדסט הנכון עבור אפקטיביות בלימודים, הצלחה בעסק וכו׳… לכל פעילות יש מיינדסט ייחודי ששייך אליה. ואם נזכור להיכנס למיינדסט הנכון לפני שאנחנו מתחילים, אנחנו נפיק מהפעילות הזאת את מרב התועלת ונשיג את המטרה שלשמה התחלנו בפעילות הזאת מלכתחילה. מעבר לכך, המיינדסט הנכון יספק לנו את הכלים המחשבתיים, את הרעיונות, את צורת החשיבה, את האנרגיה הנכונה, את הרגשות, ואת שפת הגוף המתאימה לביצוע הפעולה. הנה העניין… בכל רגע ביום אנחנו כבר נמצאים במיינדסט מסוים, וזאת הסיבה שאנחנו חייבים להחליף מיינדסט כשאנחנו מחליפים פעילות או רוצים להשיג תוצאה מסוימת בדרך הטובה ביותר. תארו לכם שספורטאי שמתחרה בריצה מגיע לתחרות עם מיינדסט של מישהו שיוצא להליכה בטבע. האצנים האחרים ישאירו לו אבק…בזמן שהוא יביט על הנוף הפסטורלי שבצידי מסלול הריצה. זה נראה מצחיק ולא הגיוני…אך אנחנו עושים את זה לעצמינו כל הזמן. גם אני עשיתי את זה לעצמי עם המיינדסט של קריאת הספר כבידור ואמצעי להעביר בנעימים את הזמן, במקום מתוך מיינדסט של למידה… התחלתי לקרוא את הספר במיינדסט לא נכון כלפי הפעילות והתוצאה שרציתי להשיג. ורואים את זה בכל מקום…למשל בתחרויות השירה בטלוויזיה…יש אנשים שבאים עם מיינדסט של לשיר את הנשמה שלהם…ויש כאלה שבאים לא בפוקוס, מרוכזים בעצמם, בסיפור שלהם או בכל מיני דברים אחרים במקום בלתת את הביצוע הכי טוב שלהם איי פעם…והם עוד מתפלאים שהשופטים בתחרות לא מתרשמים מהם. זה לא עובד ככה! זה לא המיינדסט הנכון. ספורטאים, אנשי עסקים, וכל מי שמציג ביצועי על בכל תחום…אפילו בתחום החשוב ביותר בעולם…הורות! יודעים את זה באופן מודע או לא…הם קודם כל מכניסים את עצמם למיינדסט הנכון. אנשי עסקים שבאים לנהל משא ומתן, יודעים להכניס את עצמם למיינדסט הנכון כדי לבצע את העסקה הטובה ביותר. הם באים עם מטרה מוגדרת, עם אסטרטגיה, ונכנסים לדמות הנכונה של איש העסקים המבריק. ספורטאים עובדים שעות בכל יום עם המאמנים שלהם על המיינדסט שלהם. כל הגדולים עושים את זה…בכל תחום. אפילו בבית… כדי להיות הורים טובים יותר, אנחנו חייבים להיכנס למיינדסט של ההורים הכי אוהבים והכי מתעניינים בילדים שלהם, כאלה שרוצים שהילדים שלהם יהיו מאושרים ויצליחו בחיים. מיינדסט שכזה ישנה את היחס ואת ההתנהגות שלנו אליהם, והילדים שלנו ייהנו מהתוצאות. כניסה למיינדסט הנכון היא פעולה מאוד פשוטה וכך עושים את זה: הנוסחה לכניסה למיינסט של הצלחה בכל תחום לפני שאנחנו ניגשים לכל פעילות שהיא, אנחנו שואלים את עצמינו את השאלות הבאות… 1. למה בכלל אני עושה את מה שאני עושה עכשיו? מהי התוצאה שאני רוצה לקבל? מהי התועלת שאני רוצה להפיק כאן? 2. לאיזו דמות אני צריך להיכנס כדי לבצע את המשימה הזאת הכי טוב שאפשר? של הלמדן, השחקן, הספורטאי… כשאנחנו נכנסים לדמות כמו שחקנים, אנחנו גם נכנסים למיינדסט הנכון בקלות. פשוט בוחרים את הדמות ומצהירים לעצמינו: אני הלמדן הגאון, הספורטאי האלוף, ההורה הטוב, איש העסקים המבריק… 3. מהי האסטרטגיה ותכנית הפעולה לעשות את זה בצורה הטובה ביותר? זה הכל! זכרו: אנחנו כל הזמן נמצאים במיינדסט מסוים. המיינדסט שאנחנו נמצאים בו לא בהכרח מתאים לפעולה שאנחנו רוצים לעשות ולתוצאה שאנחנו רוצים לקבל. לפני שאנחנו עושים משהו, עלינו להיכנס למיינדסט הנכון. לפני הכל, היכנסו למיינדסט הנכון. אלכס זיו

אתם רוצים לשבת על ערימה קטנה של כסף? זה אפשרי בהחלט, אך הנה הקאצ׳…אתם רוצים שזה יהיה בלי חרטות. כדי להשיג את שניהם, תקראו את הטיפ הבא… אני רוצה לשתף אתכם היום טיפ יצירתי לבחירה או החלפה של מקצוע. בעידן הטכנולוגי החדש והמתפתח במהירות, רוב האנשים יחליפו מספר עבודות, או יעסקו בכמה דברים במקביל. הפרספקטיבה שאני רוצה להציע היא גבוהה יותר מההיבט הכלכלי. אני אתן לכם דוגמה, צפיתי בוידאו על רעיון של חסכון באקסטרים כדי לפרוש ולחיות מהחסכונות. קוראים לזה Fire – עצמאות כלכלית, לפרוש מוקדם. Financial Independence, Retire Early (FIRE) הרעיון הוא לחסוך 70% מהמשכורת במשך שנים עד שיהיה לך מספיק כדי לחיות מ 3-4% מהריבית השנתית על הסכום שחסכת. באחת התגובות, מישהו כתב שהוא בן שלושים ומשהו ועושה את זה מעל ל 10 שנים. הוא לא ממליץ על זה, כי לדבריו הוא יושב ערימה של כסף לבדו, לא נשוי, ללא משפחה ובמשך כל השנים האלה הוא בעיקר לא נהנה. כל מה שיש לו מהשנים האלה זאת ערימה קטנה של כסף. אז הוא לא ממליץ על זה, ויש לו ניסיון בתחום. מצד שני לבזבז את הכל בלי לחסוך זה גם לא רעיון טוב. וגם על זה צריך לחשוב. איך זה מתחבר לבחירת לימודים לקראת מקצוע ראשון או החלפת מקצוע קיים מכל מיני סיבות עכשיו או בהמשך. יש פה טיפ חשוב, לא להיות אלה שיושבים על ערימה קטנה של כסף, במחיר של לבזבז שנים של לא ליהנות מחווית החיים. ומה זה אומר בתכל׳ס? האסטרטגיה האופטימלית היא לעסוק בתחום שלאחר כמה שנים כשצברנו ערימה קטנה של כסף, כשנסתכל אחורה על ה 5 שנים שעברו, לא נרגיש ששרפנו את הזמן הזה תמורת הערימה הקטנה הזאת. לדוגמה, אם אתם אוהבים כושר ועושים את זה כל יום, להיות מאמן כושר זה כמעט כסף חינם עבורכם. גם ככה אתם רוב היום בבגדי ספורט, מזיעים, אוהבים את זה, אוהבים את הלייף סטייל הזה. בעוד 5 שנים כשתהיה לכם ערימה קטנה של כסף, וגוף חטוב, ואנשים שאומרים לכם תודה, אתם לא תתחרטו על זה. וזה נכון לגבי כל מקצוע. אם מישהו עושה כסף בתחום שאתם אוהבים לעשות ועושים אותו בחינם כל יום גם ככה, גם אתם יכולים לעשות את זה ולקבל על זה תשלום. אין שום סיבה שלא. זה כבר הוכח שזה אפשרי, נגמרו הויכוחים. מצד שני, אם אותו מאמן או מאמנת כושר, נכנסים ללופ של למכור נעליים למשך 5 שנים ונעליים מעניינים להם את הת_ת… לאחר 5 שנים הם ישבו על ערימה קטנה של כסף עם לא מעט חרטות. ואני לא מזלזל במכירת נעליים או כל עבודה. כל עבודה יש לה כבוד. אך לא כל עבודה מתאימה לכל אחד ולא נכונה לכל אחד, במיוחד שכל האפשרויות פתוחות. תשאירו מכירת נעליים למי שאוהב את זה, ויש הרבה שכן אוהבים את זה וכל מה שהם חושבים עליו כל היום זה נעליים. האנשים האלה לא יתחרטו בעוד 5 שנים, והם אפילו יבנו אימפריה מההתלהבות שלהם וההתעסקות שלהם בתחום. זה כל הסיפור. זה הטיפ. ליהנות ולחוות את החיים באופן מופלא בזמן שערימת הכסף נצברת. זמן + הנאה + כסף = שווה את זה תעשו שבעוד 3 או 5 שנים זה יהיה שווה את זה. אלכס זיו